מנסים לשמור על חייהם נגד כל הסיכוים (צילום: איריס בן שחל)

״אנחנו נלחמים בציפורניים על כל נשר"

46 נשרים בלבד מעופפים בשמי הארץ בימים אלה, וחייו של כל אחד מהם יקרים להישרדותו של המין בישראל. פרויקט מיוחד של רשויות הטבע וחברת החשמל מנסה להגן עליהם מפני התחשמלות, הרעלה וגניבת קינים

נס קטן במשקל 70 גרם התרחש בישראל במהלך חודש פברואר. גוזל מסוג עיט ניצי – עוף דורס ממשפחת הנציים – בקע בשמורת הטבע חי בר כרמל והיה בכך לראשון מסוגו מאז תחילת החורף. הנץ הקטנטן לא מודע לגודל החשיבות שמונחת שעל כנפיו הצעירות. השמירה על חייו נמצאת במוקד של פרויקט מורכב, שנאבק למנוע את הכחדת המין שלו בארץ.

"בכל העולם נותרו רק כמה אלפים בודדים של עיטים נציים ואצלנו בארץ יש רק כ-15 זוגות, מה שהופך כל גוזל חדש לחגיגה", מספר בהתרגשות ארז שלייפר (58), מנהל אזור פתח תקווה בחברת החשמל ומנהל המיזם ״פורשים כנף״ להצלת הנשרים. "האוכלוסייה הזאת נכחדת בעיקר בגלל התחשמלות והרעלות, בני אדם שגונבים קינים לגידול פרטי וכלי טיס שמפריעים להם".

את החודשים הקרובים יעביר הגוזל הצעיר בשמורת הטבע חי בר, ואז יגיע זמנו להיות משוחרר אל הטבע הפתוח בצפון הארץ.

עקבת אחרי רגעי הבקיעה של הגוזל?

"לא, אבל ראיתי אחר כך את הסרטון וזה מרגש מאוד. זו פעם ראשונה שאנחנו רואים ממש בקיעה. מרתק גם לראות את ההזנה של הגוזלים במעבדה. את חלקם מאכילים בעזרת פינצטה, ואחרים זקוקים לפוחלץ שידמה את אמא שלהם כדי שיסכימו לפתוח את הפה ולאכול״.

נשר בשמורה מנסה להמריא
המטרה: לעזוב את השמורה ולחזור לטבע (צילום: איריס בן שחל)

הכחדת הנשרים בישראל הייתה קרובה מתמיד

קצת היסטוריה: פרויקט ״פורשים כנף״ – המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל – נולד בתחילת שנות ה-90 במטרה להציל את הנשרים, שהלכו ונעלמו משמי ישראל כתוצאה מהתחשמלות והרעלות. "כשהנשרים עומדים על עמודי המתח הגבוה ופורשים את כנפיהם הם למעשה סוגרים מעגל, ומכאן הדרך להתחשמלות קצרה מאד לצערנו", מסביר שלייפר שמלווה את הפרויקט מתחילת דרכו, ומנהל אותו בשמונה השנים האחרונות.

"הגדרנו לעצמנו מספר מטרות – אישוש אוכלוסיית הדורסים בישראל, ובראשם אוכלוסיית הנשרים; הקטנה משמעותית של מקרי התמותה של דורסים מחשמל, יצירת מקורות מזון חלופיים כדי להקטין סכנת הרעלות והגדלת גרעין הרבייה של הנשרים".

בתחילת הדרך התמקד הפרויקט רק באוכלוסיית הנשרים, אך בהמשך הורחב לאישוש אוכלוסיות דורסים נוספים. "הסימנים בשטח היו קשים מאוד והצריכו פעולות דחופות מצדנו", מסביר שלייפר. "ראינו מעט מאוד דגירות שהסתיימו בהצלחה, האוכלוסייה הזדקנה מאוד וההכחדה הייתה קרובה מתמיד. יצאנו לספירה של כל הפרטים בטבע ועשינו סקרי קינון מקיפים, איתרנו את אזורי המחייה העיקריים של הדורסים הנדירים ובנינו תוכנית עבודה מפורטת".

תיעוד התחשמלות הנשרים והעופות הגדולים האחרים הראה שמקרים אלה קרו בעיקר כשהדורסים השתמשו בעמודי החשמל כעמדות תצפית, מקומות עמידה זמניים לייבוש כנפיים אחרי רחצה במים או כמקום להתאזן בו במקרה של קשיים בייצוב הנחיתה. "פיתחנו סוגים שונים של מיגונים שמתאימים גם לעמודי המתח הגבוה וגם לעמודי המתח העליון״, אומר שלייפר, ״שרוול מחומר מבודד שעוטף את החוטים ומונע התחשמלות, דוקרנים מיוחדים שמונעים את נחיתת הנשרים במקומות רגישים על העמודים וגם מנחתים בטוחים שהרכבנו בראשי העמודים״.

בנוסף מפעיל הפרויקט גורמי פיקוח ואכיפה שנאבקים בציידים ובמניחי הרעל.

השקעתם בפרויקט הזה כבר מיליונים רבים של שקלים. מה יוצא לחברת החשמל מזה? זה לא בדיוק השטח הטבעי שלכם.
"ככל שנמגן יותר ונמנע התנגשות של בעלי כנף ברשת החשמל, כך נפחית את הפסקות החשמל ונגדיל את אמינות האספקה. מעבר לזה חשוב לנו גם להעמיק את שיתוף הפעולה בין הארגונים הירוקים לבינינו, כדי להגביר את המודעות לבעיות שניצבות לפנינו ולמצוא פתרונות יצירתיים וחיוביים לטובת כולם. גם מבחינה תדמיתית, חשוב שהציבור יהיה מודע למאמצים שלנו בתחום".

עובדי החברה מתגייסים גם כן או שזו עבודת יחיד שלך?"
מיגון העמודים מתבצע על ידי עובדי האחזקה של החברה ממחוזות צפון, ירושלים ודרום. את המיפוי עושים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. יש כאן עבודת צוות משולבת של כולנו למען המטרה החשובה הזאת. היעד הוא שבשנתיים הקרובות ימוגנו עוד 200 עמודים בישראל".

נשר במעוף
עבודה משולבת למען מטרה חשובה (צילום: איריס בן שחל)

הסכנה: הרעלות

שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים נעשה באמצעות ועדת היגוי עם תקציב שנתי של כ-600 אלף ש״ח בשנה, ממנו נגזרות תכניות העבודה, הפעילויות להגנת העופות, מיפוי אזורי המחייה ומיגון עמודי החשמל וקווי המתח הגבוה. בכסף שנשאר מקימים תחנות האכלה ומטפלים באזורי המגורים של העופות.

ב-20 השנים בהן הפרויקט פועל, אפשר להצביע מה גודל השינוי שעשיתם?

"ב-1999 היו בערך כ-90 פריטים מקננים בישראל, בעיקר בנגב ובגולן. הנתון האחרון מלפני שנתיים מדבר על סדר גודל של 46, אנחנו ממש נלחמים בציפורניים על כל נשר וזה לא פשוט. הירידה המשמעותית הייתה בגלל הרעלות בשנים האחרונות, שזה תחום שאנחנו מטפלים בו ומתגברים עליו לאט לאט. יש גם ציד לא חוקי של אנשים שרואים בזה ספורט, ולא מבינים את הנזק שהם גורמים לטבע״.

מצד שני יש גם בשורות חיוביות – ב-1999 בכלל לא היו נשרים בכרמל והיום יש שם 11, והמספר הזה עוד יעלה. באופן כללי, מאז שנת 2012 אנחנו נמצאים במגמת עלייה״.

ויש יעד?
"לא מדברים במספרים, אבל כן בכמות – למנוע את סכנת ההכחדה, שנשארת ממשית למרות כל המאמצים והניסיונות שלנו. כרגע הנשרים נמצאים בנגב ובכרמל, ואחת השאיפות המרכזיות שלנו היא להחזיר אותם גם לגולן והגליל".