הפעמון להפסקה צלצל ונתן את האות לפרפרים בבטן להשתחרר. כמה מתלמידי בית הספר היסודי ״שובו״ בבית שמש, עומדים לעבור חוויה חד פעמית: בעוד זמן קצר הם יהפכו מתלמידים למורים.
כבר חודשים שהם מתכוננים להדרכה הזאת. מכינים מערכי שיעור ומשננים כל אחד את חלקו. תוכנית ״נתיב האור״ של חברת החשמל הסמיכה אותם להיות שגרירים של בטיחות בחשמל. ועכשיו הם עומדים להעביר את כל הידע שצברו לתלמידי גן הילדים הסמוך.
רונית אלמקייס, המדריכה הצמודה שלהם ועובדת חברת החשמל בעצמה, מבטיחה להם שהכל יהיה בסדר. הם נכנסים אל הגן, מביטים בילדים שיושבים במקומות ונושאים אליהם עיניים, ומתחילים בהדרכה. עד מהרה משתלטת אווירה נינוחה על כולם.
הילדים הקטנים משתפים פעולה עם המורים הצעירים, חוזרים אחרי כללי הבטיחות ומצטרפים בשמחה למשחקי קופסה משותפים. את היום הזה בגן הם יזכרו עוד הרבה מאוד זמן.
״הילדים ממש מחכים לנו״
"בשנת 2005 פנה אלי מנכ"ל חברת החשמל דאז, ד"ר יעקב רזון ז"ל, ושאל אותי האם יש לי דרך אל המוחות והלבבות של ילדי ישראל', נזכר עוז עזריאלי, מייסד פרויקט ״נתיב האור״ ומי שמרכז אותו עד היום. עזריאלי מספר שעד אותה תקופה התחושה הייתה שהעיסוק בנושא הבטיחות חשמל עוסק בסימפטומים ולא במחלה, כהגדרתו.
הפתרון שהציע עזריאלי היה תוכנית לימודים שתועבר באלפי בתי ספר על ידי עובדי חברת החשמל. התוכנית כללה הדרכה על הסכנות הטמונות בחשמל, אבל גם על שימושים יעילים וטכנולוגיה ירוקה.
בשנה הראשונה לקיומו פעל פרויקט ״נתיב האור״ בארבעה יישובים בלבד. כיום מגיעה התוכנית ל-230 רשויות וכ-1,500 בתי ספר.
המרכיב הראשון בתוכנית הוא סדנת בוקר חווייתית, המתקיימת אחת לשנה בכיתות ד׳-ו׳ בבתי ספר בכל רחבי הארץ. "אני מגיע לכל סדנה כזו עם נגרר מלא באביזרים שבניתי בעצמי במהלך השנים", מספר גיורא ניסן, רכז מחוז חיפה והצפון ומי שמקיים עשרות סדנאות בשנה בבתי הספר. ״יחד עם הילדים אני עורך ניסויים שממחישים להם את הצורך בזהירות בחשמל. הם ממש מחכים לנו".
מרכיב נוסף וחשוב בתכנית היא "קבוצת ילדי נתיב האור", תלמידים המכונים "השגרירים". הקבוצה מורכבת מנציגים נבחרים מבתי הספר השונים, שמשתתפים במפגשים קבוצתיים לאורך כל השנה. המטרה היא להכשיר שגרירים שיעבירו הלאה את המסרים אודות הבטיחות והשימוש המושכל בחשמל. הילדים הופכים לשגרירים בבית ובקרב חבריהם, ומטמיעים בכל מקום את הכללים שלמדו בתוכנית.
תלמידי כיתות ה׳ מדריכים את ילדי הגנים
"לרוב כשאנחנו מסיימים את הסדנה, והילדים אמורים לצאת להפסקה, רובם מעדיפים לבלות אותה איתנו בכיתה", מספרת תהילה קרליץ, שמדריכה ומרכזת את התוכנית במחוז ירושלים. "במשך ההרצאה הם מאוד קשובים, ויש להם המון סיפורים אישיים. הרבה פעמים קורה שאחרי שהסדנה מסתיימת, באים אלינו תלמידים ומבקשים את מספר הטלפון שלנו.
יום אחד התקשר אלי ילד ואמר לי שהוא נמצא עכשיו ברחוב ומולו יש פילר (גומחה לחשמל ותקשורת) פתוח, ושאל אותי מה עליו לעשות?".
דוד קרליץ (13), תלמיד כיתה ח' מבית הספר ״רמות״ בירושלים, מספר שלמד לא מעט דברים חדשים במהלך הסדנה. "הסבירו לנו כללי בטיחות חשובים בנוגע להתנהלות עם מוצרי החשמל בבית", הוא מספר, "אבל גם איך מייצרים חשמל באמצעות גנרטור קטן. המדריכים היו מצוינים".
השנה הוחלט, כאמור, להכליל לראשונה בתוכנית גם את גני הילדים. השגרירים, תלמידי כיתות ה׳ ו-ו׳, נבחרו להעביר את הסדנה לדור הצעיר מהם.
"אנחנו יוצרים פה שינוי מהמעלה הראשונה בתרבות הבטיחות בחשמל בארץ, בשימוש מושכל, באנרגיה מתחדשת", אומר עוז עזריאלי. "הילדים הרבה יותר יצירתיים מאיתנו המבוגרים".
״אנחנו מקבלים פידבקים מדהימים״
מדריכי ״נתיב האור״ הם, כאמור, עובדי חברת החשמל וגמלאיה. כל אחד מהם עובר 6 שעות הדרכה וליווי מצד מדריכים אחרים – כדי להטמיע בצורה מיטבית את התוכנית בבתי הספר.
"המדריכים עוזבים את העבודה שלהם ומגיעים לפעילות", אומר ניסן, "אף אחד בחברת החשמל לא מחייב אותם להשתתף, אבל יש המןן תמיכה וגיבוי. אני מרצה בעשרות בתי ספר בשנה. לתחושתי זאת שליחות, שמטרתה להטמיע את ערכי חברת החשמל, בעיקר את נושא הבטיחות, בקרב ילדי ישראל".
המחויבות הזאת מצדיקה את עצמה בכל פעם מחדש כשהילדים מקבל את התכנים בתהלהבות. "אחרי כל פעילות כזאת אנחנו מקבלים פידבקים מדהימים", מתאר ניסן, "ילדים שמחבקים אותי ואומרים לי כמה כיף היה״.
קרליץ מחזקת את דבריו ״ההרצאות מאוד חווייתיות ומוחשיות, אנחנו יוצאים מהכיתה לסיורים בתחנות כוח ומציגים דברים בשטח. הילדים מגיבים לזה נפלא״.
שי בן טולילא מצור הדסה, תלמידת כיתה ג', עברה לאחרונה גם היא את הסדנה עם חבריה לכיתה. "כולם התעניינו ושאלו המון שאלות", היא מספרת, "עשינו ניסויים ולמדנו כללי בטיחות חשובים, כמו לא לגעת בחשמל ברגליים יחפות או לפתוח מכשירי חשמל".
בסופו של דבר, לצד החוויות והסיורים, ההישג הגדול ביותר של התוכנית הוא הפחתה של מקרי מוות מיותרים. ״אם ילד בכיתה ה' או ו' יגרום לילד קטן יותר לא לטפס על עמוד חשמל בטעות ויציל את חיו, אנחנו עשינו את שלנו״, אומר ניסן, ״זה שווה את הכל".