כמו כל כך הרבה ישראלים בגילו, גם עידו בן שושן מצא את עצמו בפני צומת דרכים בגיל 25. ימים ספורים אחרי שחזר מהטיול הגדול בדרום אמריקה, וכשהזיכרונות ממקסיקו עדיין טריים במוחו, הוא נדרש לקבל החלטה לגבי המסלול המקצועי של חייו. מצדה האחד של המשוואה עמדו 3 שנות ההתנדבות במד״א, ההכשרה כחובש צבאי והחלום על לימודי רפואה. מנגד עמד שירותו הצבאי בספינות הטילים של חיל הים – שם נחשף לעולם טכנולוגי ייחודי ומרתק.
״כחלק מההסמכה בסטי"לים, אתה נדרש ללמוד על המכונות השונות בספינה, על הגנרטורים והמנועים ומערכות מיזוג האוויר והמים״, הוא מסביר. ״ככל שנחשפתי לתחום הזה, העולם הזה משך אותי מאוד, ובסופו של דבר החלטתי לבחור בלימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת אריאל".
שינוי כיוון גדול מהחלום על רפואה.
"נכון, אבל זה מה שהתאים לי. אני אוהב מאוד מכונות, ומדובר בתחום רחב שממנו אפשר להגיע למגוון עבודות – גם היי-טק וגם לואו-טק – עיסוק במשאבות, מנועים, מדחסים וצינורות, אנליזות במחשב או להיות מנהל פס ייצור במפעל".
במהלך הלימודים נתקל בן שושן – במקור מקיבוץ סער שבין נהריה לראש הנקרה – בקישור בפייסבוק על פרויקט ״עתיד נאור״ של חברת החשמל לסטודנטים מהפריפריה, והחליט להירשם. "הייתי לקראת השנה האחרונה שלי בלימודים, החלטתי להגיש קורות חיים ולשמחתי חזרו אליי והתקבלתי״, הוא מספר. ״מה שקסם לי הוא האפשרות להשתלב בחברת החשמל. כמה ימים לפני הריאיון שלי התפרסמה כתבה שמדרגת את מקומות העבודה ובארץ, והם דורגו במקום הראשון. חשבתי שזה מקום טוב להתפתח בו, שמאפשר לשלב לימודים ונותן ניסיון. מה צריך יותר מזה?"
״המטרה: לגעת במגוון רחב של אוכלוסיות״
פרויקט "עתיד נאור" נולד לפני למעלה מעשור, ובמסגרתו מצטרפים מדי שנה לחברת החשמל כ-30 סטודנטים מהפריפריה, הלומדים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה.
"אנחנו מתאימים בכל שנה את הפרויקט לצרכים שלנו", מספר עופר קרן, סגן הסמנכ"ל לניהול משאבי אנוש הסגל הבכיר והאחראי על הגיוס והניוד בחברה. "אנחנו מחפשים מהנדסי חשמל, בעיקר עם התמחות בזרם חזק, מהנדסי כימיה ומכונות, הנדסה אזרחית ועוד. התנאים הם 70 נקודות לימוד, ממוצע של 80 ומעלה וכמובן רצון להצטרף למשפחת חברת החשמל״
ומה הם מקבלים מכם?
״בראש ובראשונה מלגה בגובה שכר הלימוד שלהם במשך השנתיים שהם נמצאים בתוכנית, ובנוסף גם מענק חודשי קבוע של 1,688 שקלים. אבל החלק החשוב ביותר הוא העסקה בחברה בתשלום במסגרת חוזה אישי. המינימום הוא 4 ימי עבודה בחודש, שבמהלכם הם זוכים לליווי צמוד של מהנדסי החברה. ניתן גם לעבוד יותר כמובן, והשכר גדל בהתאם. בסיום הלימודים בוגרי התוכנית נקלטים כעובדים בשכר מלא בחברה ופטורים מסעיף הניסיון – שמהווה את החסם המרכזי של מהנדסים מתחילים בקבלה לעבודה. אחרי ארבע שנים זוכים הבוגרים גם לעדיפות בקבלת קביעות״.
אחד התנאים הוא מגורים בפריפריה.
״המטרה שלנו היא לייצר העדפה מתקנת לאוכלוסיות שלא נהנות משפע של אפשרויות תעסוקה. אנחנו לא נכנסים לדקויות והגבולות של הגדרת הפריפריה רחבים מאוד. בסופו של דבר אנחנו המעסיק המוביל במשק, ואנחנו רוצים להתאים את עצמנו להרכב של החברה הישראלית. למשל, כשאנחנו מגלים שיש לנו מחסור במהנדסים בני העדה האתיופית או מהנדסים ערבים, אנחנו פותחים תוכנית מיוחדת עבורם. מטרת העל היא לגעת במגוון רחב ככל הניתן של אוכלוסיות״.
אחד התנאים בקבלה לתוכנית הוא התחייבות לעבוד בחברת החשמל לפחות שלוש שנים מסיום התואר. "בסופו של דבר כל המהות של הפרויקט הזה היא חברתית, אז אם מישהו מחליט שלא מתאים לו להמשיך, לא נעמוד על הרגליים האחוריות", מבהיר קרן. "אבל בסופו של דבר 99.9% מהמשתתפים הופכים לעובדים שלנו ואני חושב שזה אומר הרבה. הם חווים את העבודה האמיתית כבר בזמן הלימודים, וזאת תחושה נפלאה לדעת שיש לך עבודה מובטחת ומוכרת אחרי התואר. הרוב לא זוכים לזה״.
כל הזמן יש עקומת למידה
החודש חגג בן שושן את יום הולדתו ה-31, והוא סוגר כבר כמעט שלוש שנים כמהנדס מכונות בתחנת ״אורות רבין״ בחדרה. "במהלך הלימודים הגעתי לעבודה כאן יומיים בשבוע, כי ראיתי שיום אחד בשבוע זה לא מספיק כדי ללמוד ולהתמקצע בקצב שרציתי, וגם רציתי להרוויח יותר״.
אבל מה אתה עושה בפועל כסטודנט? נותנים לך לעשות עבודה אמיתית?
"לא עומדים בצד ובוהים, אבל הקצב מאוד איטי וזה בסדר. בהתחלה מקבלים משימות קטנות, לא דחופות, דברים שאפשר לסיים בלי לחץ כי הם לא ישפיעו על העבודה של התחנה. גם היום, כשאני פה כבר תקופה ארוכה כעובד מן המניין, יש כל הזמן עקומת למידה".
ועכשיו, אחרי שכבר סיימת את הלימודים, איך השתנה אופי העבודה שלך?
"היום אני נמצא במשימות הכי דחופות. אתמול נשארתי כאן עד תשע בערב כי היה משהו שהייתי חייב לסיים אחרת הייתה בעיה גדולה. אני חלק מקבוצה של שמונה מהנדסים שנותנים מענה לתקלות ובעיות אחזקה. לכאורה אחרי כל כך הרבה שנים אמורים לדעת כבר הכול, אבל גם למהנדסים ותיקים תמיד יש הפתעות חדשות ואנחנו מתמודדים עם כולן".
חושב כבר על הקביעות?
"לא בגלל זה באתי לכאן, וזה לא מה שהכי חשוב לי. אני עושה כרגע את מה שנדרש ממני ומשתדל לעשות אותו הכי טוב שאפשר ובעיקר צובר הרבה מאוד ידע. מה שיקרה בעוד כמה שנים, יקרה. מה שבטוח הוא שאני לא מתחרט לרגע שהלכתי על התוכנית הזאת – היא נתנה לי מסלול לחיים".
