ישראלים רבים הספיקו כבר לחוות את התופעה הבאה לפחות פעם אחת בחייהם: בניין ישן בשכונה מתכסה פתאום בפיגומים והופך לאתר בנייה, עם כלים כבדים, לכלוך, רעש – ובמקרים לא מעטים גורם להפסקות חשמל בבניינים הסמוכים אליו. למה זה קורה? התקלות שקשורות בפרויקטים של תמ״א 38 נובעות מאופי העבודה שמבוצעת בהם. אבל עוד לפני שנגיע להסבר – בואו ניקח צעד אחורה ונחזור להתחלה.
מה זה בעצם "תמ"א 38"?
תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. מדינת ישראל יצרה את התוכנית כדי לצמצם את הסיכונים של רעידת אדמה עתידית.
באמת צריך להשקיע כל כך בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בישראל?
בהחלט. ישראל ממוקמת באזור מועד לפורענות, מכיוון שהשבר הסורי-אפריקני עובר על גבולה המזרחי. מאז אוגוסט 2018 הורגשו לא פחות מעשר רעידות אדמה בעוצמות חלשות בישראל. מומחים טוענים שבמוקדם או במאוחר יפקוד את ישראל רעש אדמה משמעותי.
מה מקבלים הדיירים בנוסף לחיזוק המבנה?
הדיירים מקבלים בניין מחודש חיצונית, מעלית, חדר נוסף בדירה ואולי אף יותר מכך, ועליית ערך הנכס שבבעלותם. הקבלן מקבל אישור לבנות דירות נוספות בבניין ולמכור אותן, והמדינה (כלומר אנחנו, האזרחים שמשלמים מיסים) לא צריכה לממן את מיגון הבניינים הישנים מפני רעידת אדמה עתידית.
אוקיי, אז איך כל זה קשור להפסקות בזרם החשמל?
תוספות הבנייה ושינויי המבנה בפרויקטים של תמ״א 38 גוררים בהכרח גם שינויים במתקני החשמל שבבניין. כך, למשל, אם נוספה מעלית לבניין, הרי שכל צריכת החשמל בבניין משתנה לחלוטין. בין היתר יש להוסיף פירים למעבר כבלים, מערכות תאורה נוספות ועוד. בנוסף, יש צורך ביצירת חיבורים חשמליים נוספים לצרכי הבנייה. לעתים מגדילים את החיבורים הקיימים בבית הדיירים, ומקימים חיבור ייעודי בלוח החשמל. לחלופין אפשר להקים חיבור חשמלי זמני נפרד לצרכי הבנייה בלבד.
בעקבות כל אלה, ישנם שני סוגים של הפסקות חשמל. הסוג הראשון הוא הפסקות חשמל יזומות, שנעשות כחלק מביצוע הפרויקט ולצורך בניית מערכת החשמל – לרוב תוך מתן התרעה מראש לכל מי שצפוי להיפגע מכך, ותוך ניסיון לתזמן את מועד ההפסקה לזמן הנוח ביותר ביממה. הסוג השני הוא הפסקות בלתי מתוכננות, שנובעות מתקלות שונות שנגרמות על ידי הקבלן שמבצע את העבודה וגורמות לניתוק הזרם. "במצב כזה, אחרי ניתוק הזרם, אנחנו שולחים את הדיירים והקבלן להמשך טיפול בתקלה כמקובל, אצלנו בחברת החשמל", אומר יאיר רוזנטל, ראש תחום השגחה בנפת השרון של חברת החשמל.
רוזנטל מסביר מסביר כי פרויקט "תמ"א 38" יוצר מציאות ייחודית בהיבט של הבטיחות החשמל – שכן הדיירים ממשיכים להתגורר בבניין בזמן ביצוע הפרויקט, וחשופים פעמים רבות להתנהלות לא זהירה של הקבלן המבצע. "בעקבות הבנייה האינטנסיבית נוצרת סכנה אמיתית לדיירים", הוא מסביר, "כשהצוותים שלנו מגיעים לשטח, הם נתקלים פעמים רבות בתופעות שונות כמו ארונות חשמל לא מוגנים, חוטים חשופים, גשם שמחלחל בבניין וגורם לקצר חשמלי. במצב כזה אנחנו נאלצים לבצע ניתוק של החשמל לכל הבניין".
מי הכתובת לתקלות החשמל במהלך התמ"א? איך אפשר להימנע מתקלות כאלה?
האחריות על טיפול נכון במערכת החשמל בבניין מוטלת על היזם והקבלן. "חברת החשמל מגיעה ומנתקת את זרם החשמל, במקרה של תקלה שאותה יצר הקבלן בשטח", אומר רוזנטל, "המטרה שלנו היא לשמור על חיי הדיירים ומי שנמצא באזור הפרויקט. לכן אנחנו הכתובת לדיווח על התקלות האלה".
רוזנטל מסביר כי התקלות שנגרמות במערכת החשמל במהלך הפרויקט מחולקות אף הן לשני סוגים: פנים ביתית (לדוגמא פגיעה בארון החשמל) וחוץ ביתית (לדוגמא פגיעה בקו המתח שעובר בסמוך לבניין). רבות מהן ניתן למנוע, על ידי תכנון נכון מראש של הפרויקט.
פורסם שפרויקט "תמ"א 38" צפוי להסתיים בקרוב. האם זה נכון? מה יהיה במקומו?
בעקבות ביקורת קשה על התכנית – בין היתר בשל הפערים הגדולים בין ביצוע הפרויקטים במרכז ובפריפריה, העובדה שהיא נוגעת במבנים יחידים ולא מטפלת בשכונות שלמות, ועוד – מנהל התכנון במשרד האוצר הודיע כי ככל הנראה התוכנית תסתיים בחודש מאי 2020. במהלך תקופת הזמן הזו צפוי המנהל לבחון חלופות שונות לתכנית הקיימת. בשורה החתונה, גורל ה"תמ"א 38" עדיין אינו ברור בשלב זה.
