פעם אחת בלבד מוזכר הסיס (ציפור נודדת) בפולקלור התרבותי שלנו, זה הכל, והאזכור הזה היה חייב להיות בטון מאוד פולני. בספר ירמיהו, פרק ח׳, פסוק ז׳ נכתב: "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, ותר וסיס ועגור שמרו את עת באנה, ועמי לא ידע את משפט יהוה". המשמעות? הנביא ירמיהו נוזף בבני ישראל שאינם עושים מאמץ לשוב אל אלוהים לפחות פעם אחת בשנה. החסידות תמיד יודעות לחזור, וכך העגורים והסיסים – כולם נודדים ושבים כמו שעון בעונה שלאחר מכן – אבל היהודים? להם זה לא מסתדר.
מכל המקומות בעולם, בחרו סיסי החומות דווקא בכותל המערבי כמושבת הקינון העתיקה בעולם – והיא עדיין פעילה גם היום. מדי שנה מגיעים הסיסים בתזמון מדויק אל האתר הקדוש כדי להתרבות ולקנן, מעופפים להם מעל המתפללים הרבים. זה קורה לרוב בין החודשים פברואר ליוני, אז החרכים הקטנים המשמשים לדחיסת פתקים ותפילות, מתמלאים בציפורים הקטנות המהירות והחכמות, ובקולות הציוץ שלהם הנשמעות כצהלה רמה.
"זו ציפור מאוד מיוחדת", מספר אמנון האן, מנכ"ל אגודת ידידי הסיסים בישראל – ומי ששליחות חייו היא הצלתם. האגודה פועלת מאז 2007 לשמירה ולבנייה של בתי קינון לסיסים. "לפני שנים היו כאן מאות אלפי פריטים, אבל היום מדובר רק בכמה עשרות אלפים. אנחנו עושים הכול כדי לשנות את זה".
מה מיוחד כל כך בסיסים?
"הם מגיעים לגיל מופלג ומסתגלים לתנאי מזג אוויר קשים, אבל מה שבאמת יוצא דופן הוא שהם מבלים את מרבית חייהם באוויר. הם אוכלים באוויר, מזדווגים באוויר, ישנים באוויר, אפילו משחקים באוויר. הסיבה היחידה שבגללה הם נוחתים היא הטלת ביצים וטיפול בגוזלים. מדובר גם בציפור מונוגמית ששומרת על זוגיות למשך כל חייה, וחוזרת מדי שנה אל הקן שבנתה קודם לכן״.
נשמע שמדובר בציפור קשוחה למדי, אז איפה הבעיה?
"סיסי החומות התרגלו לחיות במבנים מעשי ידי בני האדם כבר אלפי שנים, אבל אנחנו לא מפסיקים לשנות את הסביבה שלהם ושלנו עם בנייה חדשה, מגדלים ושיפוצים. בירושלים מקומות הקינון שלהם נשמרים, אבל במרכז הם הולכים ומאבדים אותם. כתוצאה מכך הם הפסיקו להתרבות, המספרים שלהם צנחו דרמטית, ואנחנו צריכים להיכנס לתמונה ולפעול".
תיבת התחמושת הפכה לבית חם
לפני כשלוש שנים צלצל הטלפון במשרדו של ארז שלייפר, סגן לענייני שירות במחוז הדרום של חברת החשמל, ומנהל פרויקט ״פורשים כנף״. במסגרת תפקידו הוא פועל, בין היתר, להצלת אוכלוסיית הנשרים ברחבי ישראל. על הקו היה פרופסור יוסי לשם, לשעבר מנכ״ל החברה להגנת הטבע ומבכירי החוקרים ואנשי האקדמיה בתחום הציפורים. "תעזרו לנו עם פרויקט סיסי החומות", הוא ביקש, "בוא נתרגם את ההצלחה האדירה של הנשרים גם איתם".
שלייפר נענה בחיוב, אבל תוכנית הפעולה הייתה עדיין מעורפלת. איך עוזרים לציפור מקננת לקנן במקום בו היא לא יכולה? אחרי מחשבה רבה ותצפיות שערך האןף הוחלט לבנות תיבות קינון מיוחדות לסיסים ברחבי תל-אביב. התיבה הראשונה הוצבה מול מתחם שרונה בשיתוף פעולה עם צה״ל, כחלק מפרויקט ״צבא ההגנה לטבע״. התיבה השנייה הוצבה במבנה דירקטוריון חברת החשמל ברחוב החשמל בעיר.
״אנשי המקצוע שלנו עזרו ברכישה ובהתקנה של התיבות״, מסביר שלייפר. ״במקור אלה היו תיבות תחמושת ישנות שנותרו ללא שימוש, ואנחנו הסבנו אותן למגורי סיסים. המקומות שבהם הנחנו אותן נבחרו בקפידה, כדי שיתאימו לצרכים שלהם״.
למה דווקא המבנה הספציפי הזה? יש לכם הרבה מבנים ברחבי ישראל.
"מדובר במבנה בעל ערך היסטורי והוא התאים מאוד לסיסים. זו ציפור שאוהבת את הכותל, כנסיות ומסגדים. אלו מבנים עתיקים ועמוסי חרכים שאפשר להידחק לתוכם ולבנות קן. המבנה תואם את האופי של הקינים שלהם וזה לא מתאים לכל בניין או כל מקום אחר. הקינים צריכים להיות גלויים מצד אחד, אבל גם לא להפריע לסביבה מצד שני. גם במבנה הדירקטוריון וגם בקריה זה תאם בול את הצרכים״.
הצעד הבא: קינון לייב באינטרנט
יוסי לשם לא מפסיק להאמין שהשלום יבוא דרך הציפורים. לפני מספר חודשים הוא פגש את האפיפיור וניסה לשכנע אותו שהתגייסות של כל מדינות מזרח התיכון להצלת התנשמת, עשויה להצליח במקום בו יונת השלום נכשלה.
בינתיים גויסו גם הסיסים למהלך, במסגרת כנס בינלאומי בעניינם שנערך לאחרונה בישראל. "המבקרים בכנס הגיעו אלינו לבית הדירקטוריון וראו את תיבות הקינון, איך הסיסים נכנסים פנימה והייתה חגיגה יפה מאוד", מספר שלייפר. "המשימה הבאה היא להעביר את הקן הזה בשידור חי באינטרנט, במצלמות שישדרו 24 שעות ביממה, אבל אולי נגיע לזה בשנה הבאה".
אז כל ישיבת דירקטוריון של חברת החשמל למעשה מואזנת על ידי אורחים מקננים?
"כן, אבל רק בעונת הנדידה. אנחנו סומכים על הסיסים שלא יגלו את הסודות שלנו אחרי שינדדו הלאה, ויקירו לנו טובה. היו לי הכבוד והעונג להוביל את המהלך הזה, ואני שמח לראות את הסיסים מקננים ומתרבים. עשינו את מה שיכולנו לטובת ההצלה שלהם".
אגב, מה בכלל הקשר שלכם בחברת החשמל לסיסים?
"באמת קל הרבה יותר להסביר את פרויקט הנשרים, למשל – כי הם מועדים להתנגשות בעמודים ולהתחשמלות. הסיסים זאת מחויבות שמגיעה מאחריות חברתית ומהרצון שלנו כחברה גדולה ומובילה, לתרום לקהילה ולסביבה. קיבלנו פנייה נרגשת לעזרה – המינימום שאנחנו דורשים מעצמנו הוא לעשות את כל מה שניתן מבחינתנו. כך נעשה תמיד״.
