לכאן מתנקז הכל. החמ״לֹ של חברת החשמל (צילום: יוסי וייס)

טילים, פיגוע טרור, סופה משתוללת ומיליוני ישראלים מנותקים: הצצה לתרגיל החירום של חברת החשמל

מה עושים כשכל הקטסטרופות קורות בבת אחת? כתבנו הצטרף לבור הפיקוד של תרגיל "גשמי ברזל 2019" ותיעד את רגעי הלחץ והחרדה. המסקנה: אנחנו ערוכים לכל תרחיש

סתיו 2019, אמצע חודש ספטמבר. זהו היום הסוער ביותר שישראל ידעה מזה שנים ארוכות: גשמים עזים הובילו להצפה ולחסימה של צירי תנועה, לקריסת עצים ולניתוק של בתים רבים מזרם החשמל. גם קווי התקשורת ורשתות הסלולר התקשו לעמוד בעומסים הכבדים – וקרסו.

הסערה הגיעה בתזמון גרוע במיוחד. כבר מספר שבועות שהמתיחות בגבול הצפוני נמצאת בשיאה בעקבות שורת פיגועים על גדר המערכת, כתגובה לתקיפות צה״ל על משלוחי נשק של המיליציות השיעיות בסוריה. דווקא הערב, כשמאות אלפי ישראלים מתבצרים בבתים בלי חשמל, החליט חיזבאללה לשבור את הכללים ושיגר מטח רקטות מדויקות לחלקים רבים בשטח המדינה.

מערכת כיפת ברזל הצליחה ליירט חלק מהטילים, אבל נזק כבד נגרם לרכוש וזרם החשמל באזורים נוספים נותק. נכסים אסטרטגיים, תחנות כוח ותחנות משנה נפגעו ממטחי הטילים. אסדת ״תמר״ הושבתה, ואוניות הגז קיבלו הוראה להרחיק אל לב ים. צה״ל הודיע על גיוס מיידי של 100 אלף חיילי מילואים. תושבי היישובים סמוכי הגדר קיבלו הוראה להסתגר בחדרים הממוגנים עד להודעה חדשה.

בחמ״ל מטה ההפעלה הארצי של חברת החשמל, אי שם בחיפה, ישובים המנכ״ל, בכירי החברה, נציגי המשטרה ופיקוד העורף, משרדי הממשלה ושירותי הכבאות וההצלה. כשבחמ"לים נוספים פועלים ומתורגלים כל יחידות וחטיבות החברה – כל אחת בתחומה הרלבנטי, תוך שיתוף פעולה והתמודדות עם האתגרים.

"זהו מצב חירום לאומי", הבהיר המנכ"ל על רקע עשרות מסכי הטלוויזיה ומסכי הנתונים הפעילים מאחוריו. המערכות בכוננות שיא ובכל מספר דקות מגיעה התראה נוספת. ״אנו פועלים במצב חירום עליון וכל כוחותינו מגוייסים למלחמה. אנו נלחמים על החזרת אספקת החשמל״.

לכל אחד מהתרחישים האלה בנפרד היינו מוכנים כאן בשנים האחרונות, אמרו לעצמם ראשי המדינה בחדרים סגורים, אבל מה עושים כשכל התחזיות השחורות מתממשות בבת אחת?

עבודות להקמת עמוד חשמל
נלחמים על החזרת אספקת החשמל (צילום: יוסי וייס)

"כולם חייבים לפעול במהירות המרבית"

כל התיאורים שקראתם כאן למעלה כמובן לא התרחשו במציאות, אלא היה חלק מתרגיל דמה רב-מערכתי שנערך ב-16 בספטמבר האחרון.

מדי שנה עורכים בחברת החשמל תרגיל גדול שמדמה את מצבי הקיצון שעלולים להתרחש בתחומים שונים, בצירוף אירועים הקשורים לחורף. מזג אוויר סוער, מלחמות מצפון או מדרום, מתקפות סייבר וקריסה של מערכת החשמל ­– הם רק חלק מהתרחישים. זוהי יממה שלמה שבנויה כאירוע מתגלגל, שאליו נוספים עוד ועוד חזיתות, תקלות ואיומים שמאתגרים במקביל את יכולותיה של המערכת.

בבור הפיקוד של תרגיל "גשמי ברזל 2019", אי שם בצפון הארץ, נמצאים משעות הבוקר המוקדמות כל בכירי חברת החשמל לצד גורמים בכירים משירותי ההצלה ושירותים חיוניים אחרים במשק. יו"ר הדירקטוריון יפתח רון טל יושב בראש השולחן, לצדו המנכ"ל עופר בלוך ומנהל התרגיל משה כהן, מי שמשמש ביומיום מנהל מחוז ירושלים. "האירועים לא מפסיקים לזרום, המצב לא פשוט ויש תקלות נרחבות באזורים רבים וחזיתות רבות להתמודד איתן", מכריז כהן. "נעשה סבב עכשיו, וכל אחד יעדכן במצב בגזרה שלו כדי שנוכל לדעת מה תמונת המצב המלאה".

בכירי חברת החשמל בחמ״ל
״כולם חייבים להיות כאן, להבין את המצב ולפעול במהירות המירבית (צילום: יוסי וייס)

מסביב לשולחן יושבים גם מנהלי החטיבות והיחידות השונות בחברה – הייצור והאנרגיה, מערכות החשמל, חטיבת הלקוחות, התפעול והלוגיסטיקה, התקשוב, הפרויקטים ההנדסיים, הכספים, משאבי האנוש, השיווק והרגולציה. "כולנו תלויים בכולם", מסביר אחד מהמנהלים. "אם אין טלפונים, אין איך לתקשר עם העובדים בשטח. אם אין כלי רכב וציוד לוגיסטי, אין איך לשלוח צוותים לשם. ואם כל המאבטחים גויסו פתאום למילואים בצו 8, אין מי שישמור בכניסה למתקנים האסטרטגיים שלנו. לכן כולם חייבים להיות כאן, להבין את המצב ולפעול בהתאם במהירות המרבית".

בזמן שהמנהלים מכונסים בחדר הפיקוד – מול מסכים שמקרינים את המצב בשטח בזמן אמת, טלפונים לווייניים לשעת חרום ועדכונים שלא מפסיקים לזרום – האחראים על המחלקות השונות יושבים בחדרים וחללים במבנה ומתפעלים את האירועים בשטח.

בנוסף לאירועי ההזרמות לכל אחד מהמטות, קיימה החברה מספר 'אירועים רטובים בשטח' בו תורגלו גם על אמת יחידות שונות בחברה – בתחנות הכוח, במבנים שנפגעו מטילים ובבניינים שפרצו בהם שריפות. יחידות החילוץ וההצלה של החברה הוקפצו לשטח, שם הצטרפו ליחידות הכיבוי ואנשי יחידת הביטחון.

סיור בשטח של בכירים כדי לחזות בתרגיל
יודעים לתעדף את מי שזקוקים לעזרה מיידית (צילום: יוסי וייס)

מתעדפים את הטיפול לפי צרכים חיוניים

כדי להדגיש את חשיבות הקשר למוסדות השונים ברחבי הארץ בעתות חרום, מזכיר בלוך ליושבים סביב השולחן את סיפורו של מעון סנט וינסנט בירושלים. הסופה הגדולה של דצמבר 2013 השביתה את ירושלים, הובילה לחסימת כבישים והותירה עשרות אלפי בתים ללא חשמל. העלות הכוללת של נזקי הסופה נאמדה בכ-300 מיליון שקלים.            

מעון סנט וינסנט, בו שוהים ילדים בעלי מומים שננטשו על ידי הוריהם בבתי החולים, נותק גם הוא מחשמל. הדלק בגנרטורים לשעת חירום עמד לאזול, לנתק את מכונות ההנשמה אליהם מחוברים הילדים ולסכן את חייהם. אורן הלמן, סמנכ"ל השיווק והרגולציה בחברה, נתקל בפוסט בפייסבוק בו הנזירות האחריות על הילדים מתחננות לעזרה – וצוותי החברה הוזנקו לשטח כדי לסייע להם ולהציל את חיי הילדים. "הפקנו לקחים מהאירוע הזה, והרכבנו רשימות עדכניות של כל המוסדות הרגישים ברחבי הארץ שהחשמל חיוני בהם, ובמידת הצורך – כמו בתרחיש שאנחנו מתרגלים עכשיו – אנחנו יודעים לתעדף אותם ברשימה ולהחזיר להם את החשמל במהירות".

במשך היממה כולה, מוצף מוקד 103 של החברה בפניות בכל רחבי הארץ. "כל מה שאנחנו יודעים – הציבור צריך לדעת, זה המוטו שמוביל אותנו", מדריך בלוך את אנשי הדוברות ומיד מפנה שאלה לאחראי על מערך משאבי האנוש בחברה: "האם שחררנו את כל העובדים הלא חיוניים לביתם והשארנו רק את אלה שאנחנו חייבים? אני מבין שישנם עובדים שגויסו בצו 8, האם מילאנו את החוסרים ואנחנו מגובים בכל הגזרות?".

בסוף היום, לאחר שיחת הסיכום, כולם נושמים לרווחה. התרגיל עבר בהצלחה: נרשמו הלקחים שיש להפיק, הודגשו נקודות לשיפור ולשימור וכל אחד מהגופים למד את חלקו במידת הצורך. "העיקר שזה יישאר רק תרגיל, ולא נצטרך לעשות את כל זה בפועל", סיכם בלוך. "אבל חשוב להיות מוכנים לכל תרחיש – ואנחנו מוכנים. נמשיך להיערך לחירום בכל אחד מימי השגרה, על מנת שבחירום נפעל כמו מכונה משומנת עם יכולות גבוהות ביותר".