ב-28 ביוני 1981 התראיין שר הכלכלה דאז, יעקב מרידור, ליומן הבוקר של קול ישראל והטיל פצצה. הוא בישר למאזינים שיצר קשר עם מדען שהמציא מתקן אנרגטי ייחודי, שיפטור את ישראל מהתלות בנפט הערבי ויהפוך אותה למעצמה טכנולוגית. השר הסביר שמדובר ב״מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה״, ואז כתושב רמת גן הדגים את הפוטנציאל בהבטחה שנורה רגילה תאיר לבדה את העיר כולה. מרידור כל כך התרגש מהעניין עד שהורה לעצור הזמנת ציוד לתחנת החשמל רוטנברג באשקלון – לדבריו משום שהיא תתברר כמיותרת לאחר חשיפת ההמצאה.
זה לקח כמה חודשים עד שהתקווה הגדולה של מרידור התרסקה אל קרקע המציאות, לאחר כשהתברר כי מאחורי ה"המצאה" עומד דניאל ברמן, נוכל שהורשע בפלילים והצליח להפיל את השר ומדינה שלמה בפח. הזמנות הציוד לתחנת הכוח חודשו, ורמת גן נאלצה להתעורר מחלום הנורה האחת.
מוסר ההשכל בסיפור הזה היה אמור להיות שאין ניסים, ושהמדע פועל לפי חוקים פיזיקליים ברורים וחד משמעיים. אלא שההיגיון הזה לא מצליח להסביר את סיפורה של נורת להט צנועה מהעיר ליברמור שבקליפורניה, שהודלקה לראשונה ב-1901 ולא כבתה עד עצם היום הזה – שיא גינס שממשיך להדהים את העולם כבר 118 שנים.
שרדה שיפוץ מקיף
ביתה הראשון של הנורה היה תחנת כיבוי האש ברחוב L, שם הותקנה כאמור בתחילת המאה הקודמת. שנתיים לאחר מכן, ב-1903, היא עברה לתחנה חדשה ואף שרדה שיפוץ מקיף שנעשה במקום ב-1937. חלפו עוד כ-30 שנה וב-1976 נדדה הנורה שוב לתחנה חדשה, מרחק כ-3 ק״מ מביתה הקודם. המסע לווה בליווי משטרתי כבד של חשמלאי מקומי, שנסע במשך 22 דקות איטיות וזהירות מחשש שהנורה תינזק מטלטולי הדרך. זהו ביתה עד עצם היום הזה.
הנורה נתרמה לתחנת הכוח על ידי בעלים של חנות תאורה מקומית בעיר, ומהווה בכך מקור גאווה נוסף לתושבים. שווי הנורה המקורי היה 40 סנט שהם בערך 10 דולר במחירי 2019. במהלך השנים היא עברה לא מעט הפסקות חשמל (שהובילו להוספת גנרטור חדיש שישמור עליה), שבאחת מהן אף כבתה לתשע שעות וחצי. גם עקבות הגיל בהחלט ניכרים עליה. אם בעבר היא פעלה בעוצמה של 60 וואט, כיום היא מאירה בעוצמה של 4 וואט בלבד.
ב-27 ביוני 2015 ערכו תושבי ליברמור מסיבה חגיגית לרגל חציית מיליון שעות עבודה רצופות של הנורה, שאינה שונה בדבר מאינספור אחיותיה שהותקנו בבתים בכל רחבי העולם לאורך השנים. חוקרים שבחנו אותה העלו מספר תיאוריות לגבי אורך החיים המדהים שלה. אחת מהן גורסת שהאיטום שלה נעשה בוואקום מוחלט, שאינו מאפשר לאוויר לחדור אליה ולייצר קצר בסליל. תיאוריה פופולרית אחרת טוענת שדווקא העובדה שמעולם לא כובתה לאורך השנים – גרמה לכך שחייה הוארכו משמעותית.
אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לבקר אותה פיזית, תוכלו לעקוב אחריה באתר האינטרנט שמוקדש לה, ומציע עדכונים על מצבה בזמן אמת. באתר ניתן למצוא גם תמונות של הסלבריטאית המקומית, אנקדוטות, תעודות וכמובן שלל השיאים ששברה לאורך השנים.
נורת הפלא מקליפורניה לא לבד
כבודה של הנורה מליברמור במקומו מונח, אבל ברחבי העולם קמו לאורך השנים כמה מתחרות שחותרות אף הן מתחת לחוקי הפיזיקה. במקום השני צועדת נורה שממוקמת בבית האופרה של טקסס ודולקת מאז ה-21 בספטמבר 1908. אחריה דולקות נורה בנורבגיה שהותקנה רק שבועות ספורים מאוחר יותר, נורה שהותקנה ב-1912 בחנות לחומרי בניין בניו יורק ונורה ״צעירה״ במיוחד, שהותקנה בתחנת כיבוי אש באוקלהומה ב-1926.
בנוסף, ישנה נורה נוספת שבעליה טוען כי היא ותיקה אפילו יותר מהנורה של ליברמור. על פי טענת הבעלים, הנורה הממוקמת בלונדון פועלת ברציפות מאז 1883 אחרי שיוצרה בבית המלאכה של לא אחר מאשר תומס אדיסון. יחד עם זאת, ספר השיאים של גינס בחר שלא להכיר בה מכיוון שכובתה פעמים רבות, והיא מופעלת כיום רק לעתים רחוקות.
האם גם המנורה בבית שלכם יכולה להפוך לאטרקציה בינלאומית? המציאות מוכיחה שאי אפשר לפסול את האפשרות הזאת. אבל אם תהיו מוכנים להסתפק גם בתסריט סביר יותר של חיים ארוכים באופן יחסי – כדאי לזכור שנורת להט רגילה אמורה להחזיק כ-1,000 שעות תאורה בלבד ונחשבת לבזבזנית חשמל (רק 5% מהאנרגיה הנצרכת על ידה מתורגמת לאור והיתר לחום). אורך חייהן של נורות הלוגן כפול מזה של נורת להט, והאופציה הטובה מכולן היא נורת לד שמציעה כמה עשרות אלפי שעות של אור עם צריכת חשמל נמוכה. הכי קרוב לנס שרובנו נצליח לחוות.
