כמעט כל פרט בחיים שלנו מושפע מתאורה (צילום: Bigstockphoto)

הכל זה מלמעלה: איך תאורה משפיעה על איכות החיים שלנו?

כמעט כל פרט בחיים שלנו, משינה ועד תזונה, מושפע ישירות מאור. איך מייצרים סביבה אפקטיבית לעבודה, מה כדאי לשים בחדר השינה ומאיזה אור מומלץ להימנע: מדריך

בוקר, או לפחות ככה מראה השעון שלכם. אתם פוקחים עיניים ומציצים החוצה מהחלון כדי לגלות עננים אפורים וכבדים מחשיכים את השמיים. לשמש אין זכר. הדכדוך עוטף אתכם כמעט מיד. במדינות אירופה הצפונית – שם עוברים לפעמים שבועות בלי אור שמש – הדיכאון נוכח בחריפות בקרב 7%-5% מהאוכלוסייה, ובהשפעה קלה יותר בקרב 20% נוספים. אך גם במדינה שמשית כמו ישראל, דכדוך חורפי הוא עניין שכיח. זהו חלק בלתי נפרד מהאופן שבו אור משפיע על חיינו.

כשאור השמש פוגע ברשתית העין, הוא מעביר אות עצבי שמעלה את רמת הסרוטונין במוח. התוצאה היא שיפור במצב הרוח שלנו. המחקר זוכה פרס נובל של החוקר האוסטרו-הונגרי אלברט סנט-גיירגי מ-1937, הוכיח שחשיפה מדודה לאור השמש יכולה לרפא למעלה מ-120 מחלות, בזכות האפקט האנטי-בקטריאלי שלה. מחקר שנערך באוניברסיטת אברדין ב-2016 ובדק 3,000 נשים במשך שנתיים, מצא כי ישנה השפעה חיובית לחשיפה לאור על התמדה בדיאטה והימנעות מהשמנת יתר. המחקר מצא כי נבדקות עם רמה נמוכה של ויטמין D (שנוצר כתוצאה מחשיפה של תאי העור לקרינת השמש) היו בסיכון גבוה יותר להשמנה.

מנגד, המודעות ההולכת וגוברת לסכנות סרטן העור, בצירוף העובדה שרבים מאיתנו מבלים את מרבית שעות היום סגורים במשרד – המעיטה באופן דרסטי את החשיפה שלנו לאור השמש. התוצאה היא צניחה ביכולת הגוף לייצר ויטמיןD . למעשה, מחקרים הראו ששליש מהישראלים סובלים ממחסור בו. "התפקיד הקלאסי שלו, שמגובה בעובדות חזקות, הוא הגדלת קליטת הסידן בגוף", אומר פרופ' עמירם רביד, פרופסור חבר באוניברסיטת תל-אביב שחקר את הוויטמין שנים רבות. "אבל יש עוד שלל מחקרים שמצביעים על חשיבות במגוון גדול מאוד של מחלות כולל השפעה על הדיכאון".

רואים פחות, אוכלים יותר

את המחסור בוויטמין D ניתן לפתור בשתי דרכים: הראשונה היא חשיפה יומית של עשר דקות או פעמיים בשבוע של חצי שעה שמספיקה לשבוע שלם. עדיף לעשות זאת דווקא בשעות הצהריים, בהן השמש גבוהה בשמיים והשפעות הקרינה שלה חלשות יותר. השנייה היא באמצעות שימוש בתוסף תזונה ללא מרשם רופא או צריכת מזון עשיר בוויטמין D, כמו טונה, מוצרי חלב, איברים פנימיים וחלבון. "אין ספק שהדרך הטובה ביותר להשיג את הוויטמין היא השמש", מבהיר פרופ' רביד. "בעיקר כי התזונה הים תיכונית שלנו לא מספקת את כל הצרכים שלו״.

הבעיה היא, כאמור, שאנחנו לא נמצאים תמיד במקום בו אנחנו יכולים להיות חשופים לשמש. האדם הקדמון פתר את הבעיה בזכות גילוי האש והאור שהיא מפיצה, אחר כך הגיעה העששיות והנרות ומאז המצאת החשמל אפשרויות התאורה הפכו לרבות ומגוונות. כיום, ניתן לבחור תאורה מדויקת שתשפיע עלינו טוב יותר בחללים ספציפיים. כך, למשל, אור חם בחדר האמבטיה מייצר הפרדת צבעים טובה יותר, ומאפשר לנו לבחון את עצמנו ביעילות לפני שאנחנו יוצאים מהבית. בקניונים נהוג לבחור באור עם עוצמה קרובה ככל הניתן לאור השמש – כך שנרגיש טבעי במקום ונרצה לבלות בו לאורך זמן.

חוקרים שהתעמקו בהשפעות התאורה על חיינו, גילו כי לסוג וצבע האור יש השלכות ביולוגיות, נפשיות ורגשיות משמעותיות. האור הכחול שנפלט ממסכי מחשב וסמארטפונים, למשל, מפחית את ההפרשה של הורמון המלטונין, האחראי על תחושת רוגע בזמן השינה. התוצאה היא מחסור בשינה המלווה בעייפות כרונית של מערכת הראייה, שעלולה אף להתפתח למחלות רשתית וקטרקט. חדרי מטבח ומסעדות שמוארים באורות עמומים מובילים לצריכת מזון גבוהה יותר, בהשוואה לחללים מוארים היטב – בהם הסועדים היו ערניים יותר וקיבלו החלטות מושכלות בהקשרים בריאותיים. 

תאורה במסעדה גורמת לנו לקבל החלטות מושכלות יותר (צילום: bigstockphoto)

הפתרון: אור מותאם לשעות היום

לאורך השנים נעשו מחקרים רבים על סוגי התאורה שנדרשים ליצירת סביבת העבודה הפרודוקטיבית ביותר. האם עדיף להציף את המשרד באורות פלורסנט גבוהים שעלולים לייצר כאבי ראש ומיגרנות ולייצר תחושת מרמור, או אורות עמומים שמייצרים תחושת נמנום ופוגעים במיקוד ובפריון?

הפתרון המקובל כיום הוא תאורה ״גמישה״ שממוקמת בתקרה (מעל לגובה העיניים), ומתאימה את העוצמה והבהירות לשעה ביום ואפילו למשימה שעומדת בפני העובדים. במשרדים מסוימים ניתן אפילו לכוון את התריסים להתרומם או לכסות את החלון בשעות ספציפיות. בשעות הבוקר התאורה תהיה בוהקת וישירה יותר, וככל שהשעות יתקדמו לקראת הערב, היא תהפוך רכה ומעומעמת יותר. אור לבן-כחול מתאים יותר לעבודה הדורשת ריכוז, לעומת אור לבן-צהוב שמתאים יותר לפעילות חווייתית.

נורות הפלוסרנט שהשתלטו על מקומות עבודה ובתים רבים בישראל ידועות בחיסכון הגדול שלהן בצריכת חשמל, בהשוואה לנורות ליבון. אולם מחקרים מצביעים על סכנות בריאותיות כתוצאה משימוש בפלורסנט. הסוכנות הלאומית לבריאות של אנגליה גילתה שחשיפה של שעה ביום לאור פלורסנט הממוקם במרחק של עד 30 ס"מ, מביאה לקרינה העולה על המותר בתקן האירופאי. מחקר בעיתון סיינס מצא שחשיפה לאור פלורוסנט גורם לשינויים ממאירים בתרביות תאים, וחוקר מאוניברסיטת חיפה גילה שהקרינה ממנורת הפלורוסנט מגדילה את הסיכון לסרטן הערמונית וסרטן השד.

לכן, בין אם אתם מעוניינים להאיר את הבית או המשרד, האופציה הטובה ביותר היא אור טבעי. האופציה השנייה בטיבה היא נורות לד, שמפיקה אור נעים ומופחת בסיכונים, חסכונית בצריכת חשמל ואינה פוגעת באיכות הסביבה.