״שיא צריכת החשמל בישראל נשבר היום״. אם הכותרת הזאת נשמעת לכם מוכרת, זה לא במקרה. נתקלתם בה בכל אחד מהחורפים והקיצים האחרונים, שבהם נרשמו שוב ושוב שיאים של ביקושים. אבל לא רק שינויי האקלים משפיעים על שיאי הביקוש. על פי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-15 מיליון תושבים עד 2048, ולהכפיל את עצמה עד שנת 2065. המשמעות היא עוד דירות, עוד בתי ספר וגנים, עוד קניונים ועוד מוסדות ציבור שיצטרפו לתור הצפוף של הדרישה לחשמל.
"בכל תרחיש שהוא, הגיע הזמן לשדרג את רשת ההולכה שלנו", אומר ברק רשף, מנהל מגזר פיתוח מערכת המסירה, ציוד ואמינות ומגזר תכנון סטאטורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל. ״גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים, מביאים לגידול בצריכה. לצד אלה, שינויים טכנולוגיים, פתיחת מקטע הייצור לשוק הפרטי, מעבר לייצור בגז ושילוב אנרגיות מתחדשות, דורשים התאמה וחידוש של רשתות ההולכה והחלוקה שממצות את עצמן ושהולכות ומתיישנות עם השנים״.
השדרוג שרשף מדבר עליו מתנהל ממש בימים אלה. מדובר בפרויקט לאומי ענק של התאמת רשת החשמל לאנרגיות מתחדשות ממקורות טבעיים כמו רוח וקרינת השמש. היתרון הגדול הוא שבניגוד למשאבים מתכלים כמו נפט או גז – משאבי טבע לא מתכלים לעולם והייצור באמצעותם, אינו מזהם את הסביבה.
ייקחו 15-20 שנה להחליף את המערכת כולה
המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא חלק ממגמה עולמית. האיחוד האירופי קבע יעד לפיו עד 2030 היחס של אנרגיות מתחדשות מתוך סך צריכת החשמל הכללית יעמוד על 32%. בדנמרק עומד היעד על 50% לאותה תקופה (ו-100% עד 2050). במצרים נקבע יעד דומה של 32.5% ייצור מאנרגיות מתחדשות עד סוף העשור.
ביחס ליעדים השאפתניים האלה, הציב משרד האנרגיה הישראלי יעד צנוע יחסית ולפיו מערכת החשמל במדינת ישראל צריכה להתבסס על 17% אנרגיות מתחדשות עד 2030 (יעד שעשוי לגדול משמעותית בקרוב). הדרך לשם עוברת ביעדי ביניים, כמו זה של 2020 שעומד על 10%. ״המפתח הוא הרבה מאוד יצרני חשמל קטנים, בינוניים וגדולים שהם לא חלק מחברת החשמל, אבל יתחברו לקווים שלנו ויספקו אנרגיה לכל הצרכנים ברחבי הארץ״, מסביר רשף. ״ולכן מדובר בפרויקט לאומי״.
יש עוד זמן עד שהאנרגיות המתחדשות יצברו תאוצה או עד שהאוכלוסיה תגדל, מה הלחץ להחליף את המערכת עכשיו?
"מדובר בתהליך שאורך זמן רב ודורש מעבר של מכשולים לא פשוטים. תהליך קבלת האישורים, כולל הקמה של קווי 400 ק"ו, אורך 15-20 שנה. יש רגולציה מכבידה שדורשת תהליכים ארוכים, איתור תוואים במדינה ההולכת ומצטופפת, הכנת תסקירי השפעה על הסביבה, ותכניות מתאר עבור קווי חשמל, תיאומים וקבלת אישורים ממשרדי ממשלה שונים כמו משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה, ומרשויות שונות וחסמים שונים. אז מצד אחד הפרויקטים הפרטיים קמים בקצב מהיר ובהיקפים שלא היו מוכרים בעבר, מצד שני יש פרוייקטים שמעוכבים. זה יוצר פער בלוחות הזמנים שאנחנו מתמודדים אתו, בכל צורה אפשרית, אך מבלי לסכן את שרידות המערכת".
והפתרון הוא רק החלפה כללית של כל המערכת?
"למתכנני המערכת באגף תכנון פיתוח וטכנולוגיה, יש לנו סל אמצעים פשוטים וזולים יותר להגברת היעילות של מערכת ההולכה, אבל הם הולכים ואוזלים. כבר שדרגנו את כל הקווים הקיימים והגברנו את היכולת שלהם למקסימום. בהרבה מקומות, הפתרון היחיד שנותר הוא להקים קווים חדשים, ולאתר תוואי לקו הולכה, זה לא עניין פשוט במדינה צפופוה כמו ישראל״.
פשוט בצד הכביש, לא?
"קחו לדוגמה את מצפה רמון, שם מבצעים ממש בימים אלה הטמנה של קווי מתח עליון במכתש, וזאת כדי לשמר את ערכי הטבע מבלי לפגוע באתר שהוכרז כמורשת עולמית. העבודה הזאת אמורה לקחת כשנתיים ולעלות לא מעט כסף. דוגמה אחרת היא אשכול הנגב. זהו קו של למעלה מ-100 ק"מ, שיעלה כמיליארד שקל ומטרתו לאפשר חיבור של אנרגיות מתחדשות בהיקף גדול. לפרויקט הזה קיימת כבר תוכנית מתאר מאושרת שמגדירה רצועה לקווי חשמל, אבל בתוכה קיימת בנייה לא חוקית שצריך לפנות – וזה יכול לקחת שנים״.
מתקני ייצור מאנרגית השמש, במקום תחנות כוח מזהמות
החלק המבטיח באמת בשדרוג מערכת הולכת החשמל הוא ההזדמנות של כל אחד מאיתנו להפוך ליצרן חשמל. כל מה שנדרש הוא להשתלב באחת מהאסדרות שמפרסמת הרשת. במקרים מסוימים יספיק רישום קצר באינטרנט וחתימה על הסכם מתן שירותי חשמל. אלפי גגות ברחבי ישראל כבר כוסו בפאנלים סולאריים שמייצרים חשמל, אותו מוכרים הבעלים שלהם לחברת החשמל. ״אנחנו קונים גם מיצרנים קטנים כאלה וגם מיצרנים גדולים, שמקימים מתקנים קרקעיים עם הספק גדול יותר״, אומר רשף. ״כל המתקנים האלה הם פרטיים ולא שייכים לחברת החשמל״.
אז יכול להיות שבעתיד לא נצטרך יותר את חברת החשמל?
"במקטע ההולכה חברת החשמל נותרה מונופול. בתחום הייצור, זה עניין של תפיסת עולם ושל חזון. יש כאלה שמאמינים שתחנות הכוח הגדולות סיימו את תפקידן ההיסטורי, ואת מקומן יתפסו אנרגיות מבוזרות ומערכות מאוזנות צריכה וייצור, בשילוב עם מתקני אגירה של חשמל. אבל הניסיון מראה שתחנות גדולות חיוניות לניהול ואיזון זרימת החשמל. יש כאן אמינות ושרידות גדולים יותר ממה שאדם עם קולטן סולארי על הגג יכול להציע״.
רשף רומז כאן לאתגר משמעותי שעדיין מרחף מעל השימוש באנרגיות מתחדשות. עיקר האנרגיה מופקת כיום מחום השמש, ומרבית היצרנים תלויים בו לחלוטין. ימים מעוננים או לילות מייצרים אתגר משמעותי. "מערכות של אנרגיות מתחדשות לא מתנהגות כמו מתקן ייצור רגיל, שבו יש חדר פיקוד שמאזן בין התחנות השונות. כשמסתמכים על שמש, מספיקה שינוי של הזווית שלה בשמיים כדי לפגוע בייצור. ובמקביל הביקוש רק הולכים וגדלים״
איך מתמודדים עם זה?
"יש מתקני אגירה, שהולכים ונהיים זולים יותר עם השנים. המטרה של מתכנני המערכת היא להגיע לתמהיל נכון של אנרגיות מתחדשות, מתקני אגירה ומתקני ייצור בגז, שיספקו גם איכות ואמינות וגם יורידו את העלות ופליטת המזהמים וגזי החממה״.
אז את הפסקות החשמל לא נפתור בינתיים לגמרי?
"לא, אבל אנחנו משתפרים בהדרגה ויכול להיות שנגיע קרוב ליעד הזה. בינתיים אנחנו עובדים על פיתוח ושיפור מתמיד של רשת ההולכה, תוך תכנון נכון של תמהיל וגיוון מקורות האנרגיה, לצורך שמירה על שרידות וחוסן המערכת״.
