נותנים לכם כסף, לא תיקחו?
כך תוכלו להתחיל לייצר חשמל לגמרי בעצמכם

שוק האנרגיה הסולרית מאפשר לכל בית בישראל להציב פאנלים על הגג, לייצר חשמל באופן פרטי ולקבל על כך תשלום מחברת החשמל. היעד: בתוך עשור תייצר ישראל בצורה הזו 30% מצריכת החשמל שלה

אם גלשתם באינטרנט בשנה האחרונה, מרבית הסיכויים שנתקלתם במודעה בסגנון הבא: "יש לכם גג בגודל של 500 מ"ר? כך תוכלו לחסוך אלפי שקלים בשנה", או "הצטרפו למהפכת האנרגיה הסולארית לגגות בגודל 70 מ"ר ומעלה". על פניו כל זה נשמע מבטיח, בעלי גגות יכולים להפוך את הנכס שלהם למיני-תחנת כוח פרטית, בעזרת קרני השמש. אבל מה כל זה אומר בפועל?

"הכול תלוי בהסדרה שאליה אתה נכנס״, אומר איתן שרעבי, מנהל אגף הנדסת חשמל. ״צרכן פרטי משלם ארבעים ומשהו אגורות עבור יחידת צריכה לחברת החשמל, כך שמאוד משתלם להציב על גג הבית או המפעל פאנל לייצור חשמל, ולקזז באמצעותו את הצריכה. יש פה רווח כפול: גם מייצרים חשמל בעלות נמוכה וגם חוסכים כסף".

מה גודל החיסכון?

"זה משתנה. יש מסלולים לצרכנים פרטיים שמקימים מתקני ייצור בהספק של עד 15 קילו-וואט בשטח של 50 מ"ר, או עד 10 קילו-וואט ל-150 מ״ר, ויש גם מסלולים למפעלים עם מאות מ״ר בגג. התמחור משתנה בהתאם לאסדרה ולגודל הגג. החזר ההשקעה על הפאנלים לצרכן פרטי הוא בין שבע לתשע שנים, ואחרי זה מתחיל החיסכון הגדול. מייצרים חשמל, מקבלים בחזרה כסף מחברת החשמל ומתחילים לייצר רווחים".

חוות פאנלים סולאריים
חוות פאנלים סולאריים

את ההבדל תמצאו בחשבון

אם אתם מתגוררים בבית פרטי תוכלו להתקין פאנלים סולאריים על הגג באופן מיידי – אבל זה עדיין לא אומר שתשלום החשבון יהפוך לנחלת העבר. "בית פרטי ממוצע, עם גג של עד 50 מ״ר, יכול להחזיר בערך חצי מצריכת החשמל שלו״, מסביר שרעבי. ״בבתים משותפים שילוב של מתקנים כאלה יכול להיות מאתגר יותר, מכיוון ששטח הגג מלא בדודי שמש ובצלחות לווין, ולא נותר מקום רב. בנוסף, נדרשת הסכמה של כלל הדיירים לחיבור מתקן הייצור למונה הציבורי של הבניין״.

בעבר החיסכון בחשבון החשמל בוצע באמצעות קיזוז הספקים בחשבון החשמל, כולל אפשרות לצבירת עודף של הספק לשימוש במשך שנתיים. כיום, קיים מסלול תעריפי בו ייצור החשמל מתקזז עם צריכת החשמל, וכאשר הייצור עולה על הצריכה ניתן לקבל כסף בעבור עודפי הייצור.

באזורים העירוניים עיקר ההתקנות יהיו על גגות של בתי מגורים, מרכזי קניות, תחנות דלק, בנייני משרדים וכו', בעוד באזורים כפריים ההתקנות יהיו על גגות הבתים, גגות של מבנים חקלאיים (לולים, רפתות וכו'), התקנות קרקעיות ולעיתים על מאגרי מים.

עיקר ההתקנות מבוצעות כיום באזור הדרום והצפון בהם כמות השטחים הפנויים (גגות, מאגרי מים, שטחים פתוחים וכו') גבוהה יותר, אך גם במרכז הארץ וירושלים מבוצעות התקנות בעיקר על גגות מבנים בסקטור העסקי והציבורי. בקרוב צפויים להיות משולבים מתקנים על גבי שטחים כלואים במחלפים.

 כל כמה זמן צריך להחליף את הציוד?

"זה ציוד שאמור להחזיק 15 שנה לפחות, אין לו פחת גדול. גם מחיר הפאנלים הוזל לאחרונה משמעותית. אני מכיר אנשים שמחליפים היום פאנלים שהתקינו לפני כמה שנים פשוט כי זה זול, מחזיר את ההשקעה ויכול לייצר להם יותר חשמל".

חוות פאנלים סולאריים

היעד: 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030

ברחבי העולם הטמעת אנרגיות מתחדשות בבתים של צרכנים פרטיים נמצאת בגידול מתמיד, ומה לגבי ישראל? אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע. "כל ממשלה קובעת את היעד שלה לצריכת חשמל דרך אנרגיות מתחדשות", מסביר שרעבי. "יש צורך לחסוך בפליטת פחמן דו-חמצני בתחנות כוח של סולר, גז ופחם ולעבור לשימוש רב ככל הניתן באנרגיית השמש.

״אם ניקח את ספרד כדוגמה, היא מייצרת הרבה חשמל באנרגיות רוח, לפעמים ברמות של 50% מייצור החשמל במהלך היום. אבל להם יש הרבה יותר רוח מאשר לנו. גרמניה היא שיאנית אירופה בייצור חשמל באמצעות רוח ושמש, בימים שיש בהם שמש ורוח כמובן, שהם כ-180 ימים בשנה ממוצעת. אגב, במדינות רבות משלמים קנס על פליטות של תחנות כוח פחמיות או תחנות שמונעות בגז, והשימוש באנרגיה מתחדשת חוסך את הקנס הזה״.

אז בעולם מחלקים בין הרוח לשמש, ואצלנו מתקדמים בשמש.

״נכון, אצלנו יש הרבה שמש ופחות רוח בהשוואה למדינות צפוניות כמו דנמרק או אירלנד, אבל גם ברוח נשתמש בשנים הקרובות. יש כבר טורבינות בהקמה באזור עמק הבכא ברמת הגולן, ואחר כך צפוי פרויקט נוסף. היעד של מדינת ישראל לשנה הזאת הוא להגיע ל-10% חשמל מאנרגיות מתחדשות, כשאת השנה שעברה סיימנו עם 4.6%, כלומר המטרה היא להכפיל את התפוקה בתוך שנה. אני לא משוכנע שנגיע לזה, אבל בהחלט ננסה. היעד ל-2030 הוא 17% כרגע, ויש מחשבה להפוך ל-30%״.

ואיפה חברת החשמל בתמונה?

"היא זו שמחשבת את הקיזוז. אנחנו הגורם שנותן תמיכה מבחינת תשתיות, אנחנו לא שחקן במגרש האנרגיה המתחדשת ואנחנו לא יכולים להתחרות בזה. אין לנו רישיון להקים מתקנים אלא רק לתמוך באלה שמתקינים אותם".

אז איפה זה פוגש אתכם?

"צריך לזכור שהשמש נמצאת איתנו משש בבוקר ועד שבע בערב, אבל גם לאחר מכן אנחנו ממשיכים לצרוך חשמל. רוח כבר ציינו שאין כאן הרבה. המשמעות היא שאי אפשר לזנוח כרגע תחנות שמונעות בגז כי זה הפתרון הכי יציב לרשת. אין מדינה שזנחה את זה לחלוטין. בסופו של דבר אם נסתמך רק על הטבע, אנחנו יכולים להיתקל במקרים של חודש מעונן בלי שמש, ואז מה נעשה? אמנם עובדים על בניית מאגרים של חשמל, אבל אנחנו עוד לא שם. מעבר לזה, חשוב לנו לתת ליווי מקצועי בתור אנשי המקצוע, כי ייצור האנרגיה של ישראל זאת השליחות שלנו״.