פעם זה נשמע כמו חלום רחוק ורומנטי: יום יבוא שבו לא נקום עוד טרוטי עיניים בשעה מוקדמת, נכין את הילדים בשלווה לבית הספר, נגיע למשרד ויד מכנית תושיט לעברנו ספל קפה בטמפרטורה מושלמת. אנחנו נתיישב, נקרא קצת מיילים ונפטפט עם החברים למשרד – ובינתיים הרובוט יעבוד בשבילנו.
מאז עברו כמה שנים, התגברנו והמציאות הפכה להיות מורכבת מעט יותר: מה יקרה אם הרובוט הזה יהיה כל כך טוב עד שלא יזדקקו לנו יותר? הגיע הזמן לצפירת ארגעה.
״הרעיון של שילוב רובוטים בחברת החשמל לא נולד יש מאין״, מסביר רונן דקל, מנהל אגף מערכות מידע ותקשוב בחברת החשמל. זאת תוצאה של פרויקט מיפוי גדול של כל הפעולות שנעשות על ידי בני אדם בחברה. הפעולות שהכי עניינו אותנו הן מה שאנחנו מכנים ׳פעילות שגרתית חוזרת׳״. על פניו, הדברים של דקל נשמעים מובנים מאליהם, הרי מרבית העבודות עונות על ההגדרה הזאת. רובנו עושים את אותן הפעולות בכל יום עבודה. אבל כאן מגיע הקאץ׳.
״עבודה שגרתית לא חייבת להיות מונוטונית״, מסביר דקל, ״ישנן מטלות ופעולות כל כך טכניות שחבל לבזבז עליהן את הזמן והכישורים של העובדים״. כאן נכנסת לתמונה ה-RPA (Robotic Process Automation), מערכת בינה מלאכותית שתפקידה לייעל באופן משמעותי את העבודה השגרתית.
מהיר יותר, טועה פחות ולא נשחק
הטמעה של מערכות רובוטיות בתהליכי עבודה היא לא רעיון חדש, אבל ההגעה שלה לחברת החשמל התאפשרה בזכות כנס בנושא בו נכח ליאון ששון, מנהל מגזר הרכש במחלקת הרכש של החברה. נלהב ונרגש מהפוטנציאל, התייצב ששון במשרדו של דקל והציע לו להוציא לדרך פיילוט ראשון בתחום. ״בהתחלה בכלל חשבנו שנצטרך חברה חיצונית שמתמחה בתחום הרכש והרובוטיקה״, מודה ששון, ״אבל כשהגעתי לרונן הוא הסביר לי: ׳יש לנו רובוטים וגם טכנאים שיודעים לתפעל את המלאכה, בוא נעשה את זה בעצמנו׳״. הפרויקט יצא לדרך.
במסגרת הפיילוט הועברו משימות פשוטות שמבוצעות כיום על ידי עובדי אגף הרכש לאחריות מערכת ה-RPA. בין היתר מדובר בהפקת חשבוניות וקבלות, תכנון, הזמנה ובקרה של מוצרים ואפילו הוצאה אוטומטית של מיילים ללקוחות, ספקים ועובדים. בתחום שירות הלקוחות מטפלת המערכת בעדכון פרטים אישיים במהירות וביעילות, וללא צורך בגורם אנושי.
דקל וששון מסמנים שלושה היבטים עיקריים שבהם המערכת תשפר את איכות העבודה בחברה. הראשון היא פונקציה של זמן. רובוטים אינם זקוקים למנוחה, חופשה או ימי מחלה. כתוצאה מכך התפוקה שלהם גבוהה יותר. השני הוא נושא השחיקה. פעולות סיזיפיות ורוטיניות ידועות כבר שנים כאחד הגורמים המובילים לשחיקה ולתסכול של עובדים. בעזרת הרובוטים, תוכל החברה להפנות את המשאב החשוב ביותר שלה, העובדים, למשימות מאתגרות ומתגמלות יותר, ובכך לשפר הן את המורל והן את הסיפוק מהעבודה.
ההיבט השלישי הוא צמצום טעויות ותקלות. רובוטים מטבעם עקביים ומדויקים יותר, ובכך מקלים על החברה את ההתנהלות מול הלקוחות. ״קחו לדוגמה את חשבון החשמל הדו-חודשי שכל בית בישראל מקבל״, אומר דקל. ״הפקה ידנית שלו עלולה להוביל לטעויות שקשה לגלות בזמן אמת, ולאחר מכן דורשת משאבים מהחברה כדי לחשב ולהפיק חשבון חדש. כשהבדיקה נעשית אוטומטית, הטעויות מתגלות לפני שהלקוח רואה אותן״.
שחררנו את צוואר הבקבוק
תהליכי האוטומציה בכל העולם הופכים נפוצים יותר ויותר. פוטנציאל החיסכון לחברה עשוי להגיע עד ל-35% מהעלויות. בנוסף, המערכת קלה לתפעול וההטמעה שלה לא דורשת הכנה מוקדמת או תהליכים מסורבלים. אין אפילו צורך בשינוי של המערכות הקיימות. לבסוף, מערכות RPA מעניקות גם הגנה מפריצות סייבר.
נכון להיום, אגף הרכש בחברת החשמל מרכז 98% מפעילות הרכש בחברה בהיקף כולל של כ-5 מיליארד שקלים. מדי שנה מונחות על השולחן כ-17,000 בקשות להצעות מחיר ועוד כ-700 מכרזים פומביים. העומס האדיר הזה יצר ״צוואר בקבוק״ בתהליכי הרכש, שהמערכות הרובוטיות מסייעות כיום לפתור. קיצור התהליכים והמשימות המורכבות מאפשר לחברה לפרוץ קדימה ולממש את הפוטנציאל שלה.
״המהפכה כבר כאן״, אומר ששון, ״כל הצעות המחיר מטופלות אוטומטית על ידי הרובוט דרך המייל, אין עוד מקום לדרך הישנה והפיזית. השתכללנו, והשלב הבא הוא להטמיע את המערכת בכל מקום שמצריך פעולה מכנית פשוטה. העתיד שלנו נראה ורוד".
