עובדי חברת החשמל מתקנים תקלה על עמוד מתח גבוה (צילום: יוסי וייס)

כך משפיעות עונות מעבר על אספקת החשמל שלנו

צרכני החשמל בישראל מרגישים לאחרונה שכמות תקלות החשמל נמצאת בעלייה. אף שהרבה תיאוריות מסובכות נזרקו לאוויר, ההסבר פשוט למדי. וכן, גם לזה יש קשר לקורונה

בשבועות האחרונים התעורר שיח תקשורתי וציבורי סביב תקלות וניתוקי חשמל בישראל. הרבה הערכות והשערות נזרקו לאוויר, אבל המציאות, כרגיל, פשוטה יותר מכל תיאוריה. במילים אחרות: ברוכים הבאים לעונת המעבר של 2020.

רשת חשמל מטבעה היא משאב שנתון לתקלות כל הזמן. למעשה, בשום שלב לאורך השנה לא מתקיים מצב של אפס תקלות. בכל רגע נתון ישנם מספר אלפי לקוחות שחווים קשיים באספקת חשמל סדירה, ממגוון גדול של סיבות: טרקטור שפגע בעמוד חשמל ליד הבית והפסיק את אספקת הזרם, ציפור שעפה אל תוך שנאי חשמל, תקלה מקומית בתחנת כוח בשרשרת האספקה ועוד.

לצד התקלות בשגרה, מציבות עונות מעבר אתגרים קבועים נוספים שחוזרים מדי שנה בחודשים אוקטובר-נובמבר-דצמבר. שניים מאירועי מזג האוויר הקיצוניים של השנים האחרונות (דצמבר 2013 ואוקטובר 2015) התרחשו במהלך עונות מעבר. העונות הללו מאופיינות בתזזיתיות של מזג האוויר שמשפיעה על רשת החשמל. ימים של אובך ואבק שאחריהם מגיעים ימי גשם ורוחות עזות, מייצרים שכבה של בוץ דביק שעלולה לגרום לתקלות בזרימת החשמל.

בימי החורף הראשונים, המאופיינים במשבי רוח חזקים, נכנסים לתמונה גם עצים שאינם נמצאים במסלולי הגיזום והכריתה הרגילים. עצים אלה מתייבשים בקיץ, וכשהרוח מתחזקת היא עלולה לקטוע ענפים שעפים אל הרשת ומייצרים תנודות קטנות, או עצים שלמים שקורסים על הרשת וגורמים לקריעת חוטים. תהליך השיקום של אירוע כזה דורש זמן, שכן הצוותים בשטח נדרשים לנסר את העץ ולהורידו מהרשת, ורק אז לשקם אותה.

תופעה נוספת שמאפיינת עונות מעבר היא סופות ברקים, שביכולתן לייצר אירועים חשמליים בלתי צפויים. בעונות מעבר חל גידול של מאות אחוזים בתדירות הברקים.

עובד חברת החשמל מנסר ענפי עץ
עץ שנופל על קווי מתח גבוה עלול לייצר הפסקות חשמל בלתי צפויות (צילום: יוסי וייס)

איך כל זה קשור לקורונה?

כאמור, כל התופעות שהזכרנו עד כה אינן חדשות. הן חוזרות על עצמן מדי שנה בתקופה הזו, אז למה בכל זאת נדמה לנו שמדובר בשנה חריגה? התשובה היא שזו אכן שנה חריגה – אבל לא בגלל החשמל. ״הקורונה שינתה את ההרגלים של כולנו״, אומרת דליה בודינגר, דוברת חברת החשמל. ״אם בעבר בילינו שעות רבות מהיום מחוץ לבית, ולא תמיד היינו מודעים לתקלות שקרו במהלך היום – העובדה שאנחנו עובדים ולומדים כיום מהבית, הופכת כל שיבוש קצר למשמעותי הרבה יותר״.

משרדים, מפעלים ובתי ספר מצוידים במערכות הגנה כמו גנרטורים או מפסקי חירום, שנכנסים לפעולה בזמן שיבוש ברשת וגורמים לנו לא להרגיש שהתרחשה תקלה. בבית, לרוב, המערכות האלה אינן קיימות. הזום מתחיל לקרטע דווקא באמצע פגישה חשובה, החיבור מתנתק בדיוק כשעמדנו לשלוח מייל דחוף – ולפתע אנחנו עירניים הרבה יותר לכל תקלה ברשת.

אז איך מתמודדים?

חברת החשמל תגברה את המענה ללקוחות במוקדים, את הצוותים הטכניים שעובדים בשטח ומנסים לתקן תקלות במהירות האפשרית, את עבודות המניעה (גיזום, שטיפת קווים, בדיקות שוטפות) וכן אמצעים טכנולוגיים שעוזרים לנו לאתר אזורים רגישים, ולטפל בהם לפני שתיווצר בהם תקלה.

חשוב להדגיש: ההיערכות הטובה ביותר לא יכולה למנוע תקלות מגורמים בלתי צפויים, כמו עצים קורסים, רוחות, ברקים ויתר התופעות שציינו מוקדם יותר. יחד עם זאת, אנחנו מפעילים את כל הכלים שברשותנו כדי לקצר את זמני התקלות ולהחזיר את הזרם בהקדם האפשרי.