מה הייתם עושים אם הייתם נשארים בלי חשמל במשך ימים ארוכים בקור עז של מינוס 18 מעלות? – הסיוט הזה הפך למציאות של אזרחי טקסס לפני חודשיים. אזרחים רבים קיפחו את חייהם, מיליונים נותרו מנותקים מחשמל.
האם קריסת תשתיות כפי שהתרחשה במדינה השנייה בגודלה בארצות הברית יכולה להתרחש גם בישראל?
בבוקר ה-16 בפברואר עמדה תחזית הביקוש בטקסס על שיא חסר תקדים של 76,000 מגוואט (פי חמישה משיא הביקוש בישראל בקיץ האחרון). בתוך חצי שעה החלו להתנתק מהרשת בזו אחר זו תחנות כוח שונות, ועד לסוף היום הקריסה הקיפה לא פחות מ-200 תחנות שונות. טקסס איבדה בתוך שעות שני שלישים מיכולת יצור החשמל שלה, כל זאת בשיא סערת שלג שנמשכה כמה ימים.
הקור העז שהקפיא את הצנרת בתחנות הכוח, עשה זאת גם במערכת ההפקה ובצנרות הגז הטבעי במדינה הענקית. כתוצאה מכך חלק מתחנות הכוח סבלו ממחסור בגז טבעי ולא יכלו לפעול.
שרשרת תקלות גם בקווי מתח בין מדינתיים, מנעה ממערכת החשמל בטקסס להיעזר ביכולת של מדינות שכנות לספק חשמל לתושבים הקפואים בבתיהם. משק החשמל של טקסס מבודד יחסית מיתר מערכות החשמל בארה״ב, היא מנהלת, הלכה למעשה, כלכלת חשמל עצמאית, עם פיקוח מינימלי על השחקנים בשוק חופשי ומנותקת במכוון מיתר היבשת.
ומה עם אנרגיה חלופית? כשליש מהתחנות שקרסו התבססו על טורבינות רוח שלהביהן קפאו ועל פאנלים סולריים שנדמו תחת ענני הסערה האפורים. יתר התחנות היו תחנות יצור טרמיות רגילות הפועלות על פחם וגז טבעי. היקף כמעט בלתי נתפס של מערכי יצור שלא הוכנו כראוי למזג אוויר קיצוני.
מה למדבר שלנו ולשלגים המכסים מדינה שלמה, מה למשק החשמל בארץ ששונה לחלוטין בגודל ובאופי מהמשק הטקסני, במרחק של אלפי ק״מ?
הלקח הראשון נוגע להתמודדות ולהיערכות למזג אוויר קיצוני. כבר לא מדובר רק על התחממות הדרגתית, אלא גם ליציאה משווי המשקל האטמוספרי והתרבות מצבי קיצון: סערות, רוחות, שלגים ושיטפונות מול חמסינים וגלי חום. מערכת חשמל מודרנית מנסה להעריך מראש את מצבי הקיצון הללו, בחום ובקור, ולהיערך אליהם תוך ניהול סיכונים מחושב, מבחינת תחזוקה ואגירת דלקים. כך שבכל מצב קיצון צפוי, המערכת תוכל עדיין לספק את הביקושים ולעשות זאת לזמן מספיק עד יעבור הזעם.
בארץ, מצבי הקיצון שלנו נוטים יותר להגיע מהצד החם של הסקלה בגלים ממושכים בקיץ, אולם גם שלגים כמו אלו של 2013 או 2015 וסערות ברקים ושטפונות נמצאים בארסנל של אמא טבע.
השאלה היא כמה רזרבות צריך לשמור, כמה גדולים צריכים להיות מאגרי הדלק וכמה כספים להשקיע בתחזוקה מונעת כדי להתמודד עם מצבים שיתרחשו פעם בעשור או אפילו ביובל. העלויות אדירות ויכולות להסתכם במאות מיליוני ש״ח לשנה, וניהול הסיכונים המשקי מציב דילמה כבדה בפני מקבלי ההחלטות בחברת החשמל והרגולטורים שאחראים לניהול המשק.
טקסס יכולה ללמד אותנו גם מה עלול לקרות אם מסתמכים באופן מופרז על אנרגיה חלופית. המדינה המצויה בדרום מרכז ארה״ב ברוכה במשטרי רוחות נדיבים מהאוקיינוס האטלנטי וקרינת שמש דרומית בשפע. משק החשמל שלה התברך בכמעט 30,000 מגוואט של טורבינות רוח (הכמות הגדולה בארה״ב) וכן כ-5000 מגוואט של יצור סולארי. כדי להגדיל את יעדי היצור באנרגיות מתחדשות, היא, כמו יתר מדינות העולם, תצטרך להגדיל עוד יותר יכולות אלו.
משק חשמל עצמאי חייב להיות מלווה בפיקוח הדוק
כלקח, יש חשיבות אדירה לוודא שעומדות לרשות המשק הישראלי טכנולוגיות יצור רציפות, המסוגלות לעבוד מסביב לשעון ללא תלות ברוח או בשמש. היכולת לשמור חשמל ממקור חלופי כשזה ניתן כדי להשתמש בו כשצריך, כרוכה בהשקעת עתק שמחייבת שינויים מהותיים גם ברשת החשמל ובכך עוסקת חברת החשמל ממש בימים אלה.
התברכנו בכמויות גדולות של גז טבעי שהתגלה ומאפשר החלפה מאסיבית של פחם, מזוט וסולר מזהמים. נצטרך להמשיך ולחפש בקדחתנות את התשובה הבאה בטכנולוגיות יצור רציפות, בדמות כורי גרעין מתקדמים מהדור הרביעי והחמישי, יצור חשמל ממימן ואפילו היתוך גרעיני.
הסערה בטקסס הבליטה עוד כשל שנובע דווקא ממקור הגאווה של המדינה: משק החשמל העצמאי והתחרותי שהקימה עם מינימום פיקוח ממשלתי. המשק הטקסני עבד מצוין עד שהגיע לנקודת מבחן. יצרנים רבים כשלו להשקיע ולהכין כראוי את תחנות הכוח למצב הקיצון הנדרש, בגלל העלויות שהדבר גורר ובגלל היעדר תמריצים.
במהלך המשבר בטקסס, נסקו מחירי החשמל לגבהים כה אבסורדיים עד שקילוואט אחד של חשמל עלה בשיא כ-9000 דולר במקום 15 סנט, ויחידת גז טבעי עלתה כ-3000 דולר במקום 2 דולר בשגרה. הלקוחות ברי מזל שהצליחו לקבל אספקת חשמל במדינה חשוכה וקפואה, נדרשו לשלם עשרות אלפי דולר בחודש הזה, ללקוח פרטי אחד.
בארץ מתרחשת ממש בימים אלו רפורמה היסטורית במשק החשמל. אם רק לפני שנים מועטות 97% מיצור החשמל נעשה ע״י חברת החשמל, ב-2020 כמעט מחציתו (45%) מיוצר ע״י השוק הפרטי ובמהלך שנת 2021 צפויה החברה לרדת לראשונה בהיסטוריה מתחת לרף של 50% ייצור!
המשק הישראלי משנה כיוון של מבנה ושחקנים וצועד לכיוונים תחרותיים הולכים וגדלים. חברת החשמל מכרה בהצלחה מרובה שתי תחנות כוח גדולות, באלון תבור וברמת חובב, לקבוצות משקיעים פרטיות, וצפויה למכור עוד שלוש נוספת בשלוש השנים הקרובות. כחלק מהתהליך החשוב הזה, מקבלי ההחלטות חייבים לשים דגש על מנגנוני הבקרה, האיזון והמקלות והגזרים, שיוכלו להבטיח התנהגות מאוזנת של השחקנים – בהם יזמים פרטיים – ואת אמינות אספקת החשמל ורציפותו, כדי שלא נמצא את עצמנו יום אחד ב"טקסס" משלנו.
אמיר ליבנה הוא סמנכ"ל אסטרטגיה, חדשנות ושינוי מבני בחברת החשמל
