אחת לשנה, נתקלים המבקרים בחופי הים בישראל בתופעה מוזרה. אדם בחליפות צלילה, שבידו מכשיר מוזר, הולך על החוף ונכנס למים כדי לבצע בדיקות. סקרנים וסקרניות מתחילים להקיף את הצוללן ולשאול שאלות, בניסיון להבין אם נקלעו לפעילות של יחידת קומנדו סודית. ״זה הרגע שבו אני מפזר את המסתורין ומסבירים שהגענו לכאן מתוך שליחות״, מסביר כפיר אברמזון (47), מנהל המעבדה הימית של חברת החשמל, ״התפקיד שלנו לא מסתכם רק באספקת חשמל – אלא גם בשמירה על ים נקי״.
כדי להבין מה מוביל את אברמזון ועובדיו למשימה החוזרת הזו, נחזור לרגע לתהליך ייצור החשמל. כולנו יודעים שמים וחשמל אינם חברים, אבל מים נמצאים בשימוש נרחב בחברת החשמל. בחלק מהמקרים הם משמשים בעצמם לייצור חשמל. תחנת החשמל הראשונה של ישראל התבססה על מים שירדו בעוצמה ממקום גבוה לנמוך, וייצרו בכך את האנרגיה שסובבה את הטורבינות שמפיקות את החשמל. אחת מתחנות הכוח הפרטיות החדשות בישראל פועלת אף היא על בסיס טכנולוגיה דומה. בתחנת הכח של חברת החשמל, מים משמשים גם לצורך קירור הקיטור המניע את הטורבינות.
מרבית תחנות הכוח הגדולות של חברת החשמל בנויות על שפת חופי צפון ודרום ישראל. המיקום הזה מקל על העברת גז ופחם אליהן, וכן על שימוש במי הים לקירור. זה המקום שבו נכנסת לפעולה המעבדה הימית. תפקידו לנטר לאורך השנה את השפעת פעילות חברת החשמל על המים, מתוך מטרה עליונה לשמור על הסביבה של כולנו.
לדאוג גם לבעל החיים הקטן ביותר
את אברמזון אנחנו פוגשים בצריף, כמה מטרים מהחוף של קיבוץ שדות ים. כבר 19 שנה שהוא עובד בחברת החשמל – בתחילה היה מדען ים, וכיום הוא כבר מנהל את המעבדה הימית ששוכנת בחיפה, ופועלת בעיקר סביב תחנות הכוח הסמוכות לקיסריה ולאשקלון. "זו יחידה קטנה ומשפחתית מאוד", הוא מספר. "יש לחברת החשמל היתרי הזרמת מים, וההיתר הזה מחייב אותנו לקיים תוכניות ניטור שונות. מעבר לזה, יש לנו בריכות קירור ועוד אמצעים שיש להם השפעה על הים התיכון. אמנם השפעה מעטה, אבל גם אותה צריך לבדוק".
ההשפעות שעליהן מדבר אברמזון הן, כאמור, תוצר של הפקת החשמל. מי קירור הנפלטים חזרה לים התיכון בתום השימוש עלולים להכיל חומרים מסוכנים, בריכות הקירור עלולות ליצור הפרעה בתנועת המים ושאריות של פחם שנשרף עלולות לשקוע לתחתית הים. "חשוב להבין שהתפקיד שלנו הוא לא למנוע את כל התופעות האלה", הוא מסביר. "אנחנו רק בודקים איך זה משפיע על הסביבה הימית. לשמחתנו, אין לשימוש שלנו השפעה מהותית על הים, אבל חייבים לדעת שזה נמשך. כשמדברים על פגיעה, היא לא חייבת להיות משהו גדול. יכול להיות שבעל חיים קטנטן יושפע מהפעולות שלנו, והתפקיד שלנו הוא לבחון את ההשפעה הזו״.
ומה לגבי הפחם?
"במהלך פריקת הפחם, ננקטות פעולות שונות למניעת הנשירה שלו לים. שאריות קטנות של פחם שעלולות לנשור שוקעות שני קילומטר מגובה פני הים. גם האדם שעל החוף וגם הצוללן לא יראו את זה בכלל, אבל יש לכך השפעה שאותה צריך לבדוק".
פעם יצאנו להפלגה עם עשרה כרישים
למרבה הצער, סביבת תחנת הכוח ״אורות רבין״ סובלת לעיתים מבעיות זיהום, אלא שהזיהום כלל לא נגרמת בגלל פעילות חברת החשמל. שפכים רבים מוזרמים אל הים דרך נחל חדרה או מבריכות הדגים הסמוכות. גורם זיהום מרכזי נוסף הוא הרשות הפלסטינית, שהשפכים הזורמים משטחה מגיעים גם למתקני חברת החשמל. לכל אלה מצטרף גם זיהום משמעותי מנחל אלכסנדר הסמוך.
אברמזון וחבריו למחלקה יוצאים מדי יום למשימות באזורים שונים בשטח האחריות שלהם, חמושים בחליפות ומכשירים. הם בודקים ומודדים את גובה החול, את השינוי במליחות ומדדים נוספים – בעזרת מכשירים אלקטרוניים משוכללים ומכשירי דיגום. המכשירים משדרים את הנתונים בזמן אמת לכלי השייט ומספקים אומדן מדויק של נתוני המדידות, ודגימות מים וחול מועברות למעבדה לבדיקות שונות. העבודה הקשה של אנשי היחידה לא מסתכמת רק בחברת החשמל, אלא מסייעת גם לגופים רבים נוספים, כמו המשרד להגנת הסביבה וחוקרים באוניברסיטאות שונות.
בגלל שמדובר ביחידה קטנה ויעילה מאוד, שלושה עובדים בסך הכול, כל תזוזה בה מהותית. "לצערי הרב איבדנו לאורך השנים שני עובדים", מספר אברמזון. האחד נהרג בתאונת דרכים והשני מדום לב. היו לנו גם מצבים של סכנה אישית מסוימת, כשיצאנו והיה ים סוער וקצת הסתבכנו, אבל לשמחתי יצאנו מזה".
ויש גם יתרונות בעבודה ביחידה ימית. "פעם נקלענו למצב שבו הקיפו אותנו עשרה כרישי פטיש והפלגנו יחד איתם", מגלה אברמזון. "יש כאן גם לא מעט דולפינים וכרישים מסוגים אחרים שקופצים לביקור".
ומה עם מינים פולשים?
"מינים פולשים מסוימים עלולים לגרום לנו לבעיות תפעוליות, המדוזות שכולם נתקלים בהם בחופים בקיץ. יש גם מינים אחרים בהם אנו נתקלים בעבודה, כמו סרטנים, זהרון או אבו נפחא, שיכולים להיות מסוכנים. אבל אותם אנחנו לא מנטרים, אין להם קשר אלינו".
