ההתחממות הגלובלית היא כבר מזמן לא נישה של חובבי איכות הסביבה בלבד. כבר היום, ובוודאי בעשורים הקרובים, צפוי הטיפול בנושא להפוך לאתגר מספר אחת של האנושות. אחד הגורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית הוא גזי חממה, שנפלטים בין היתר גם בשל שימוש נרחב בנפט ופחם לייצור אנרגיה. בישראל ייצור החשמל אמנם מסתמך ברובו על גז טבעי, אך על פי היעדים שהציבה שרת האנרגיה – עד שנת 2030, ייצור החשמל יתבסס על לא פחות מ-30% של אנרגיות מתחדשות: שמש, רוח ומים.
כדי להגיע אל היעד השאפתני הזה, הוחלט לאפשר ליזמים קטנים וגדולים לבנות מערכות לייצור חשמל באמצעות אנרגיה ירוקה, לחבר אותן לרשת הארצית ולמכור את החשמל לחברת החשמל. הבעיה היא שבשל מגבלות של הרשת, יש צורך בניהול, ויסות ותכנון שימנעו עומס יתר, שעלול להוביל לשריפת שנאים ותקלות נוספות.
את הפער הזה שבין פוטנציאל אנרגיה מתחדשת לאתגרי רשת החשמל, מנסה מיזם חדש בשם ״חשמל ירוק״ לפתור. המיזם הוא אחד מהמועמדים בתחרות החדשנות של חברת החשמל, שבמסגרתה שישה צוותים של עובדי החברה מציעים יוזמות חדשניות לאתגרים במגוון תחומים.
חיסכון של 28 מיליון שקלים
ייעול תהליכים ומוצרים בחברה בת 98 שנים הוא לא עניין של מה בכך, על אחת כמה וכמה בתחום החשמל שנחשב לשמרני במיוחד. ״יש חסמים, כמו בכל חברה ממשלתית. אנשים התרגלו לעבוד בצורה מסוימת לאורך המון זמן. המפתח הוא לייצר את החדשנות מבפנים, מתוך המשאב האנושי״, אומרת צביה ברון, מנהלת החדשנות בחברת החשמל. התחרות היא ביטוי של תפיסת העולם הזו, והיא מגיעה לצד 60 אירועים ושיתופי פעולה עם סטאראטפים, האקדמיה, משרד האנרגיה ורשות החדשנות – כולם מאפשרים לחברת החשמל לבחון, להטמיע וליזום טכנולוגיות, מתודות וכלים חדשים.
החזון שמציירת ברון לחברת החשמל הוא לעמוד בחזית הטכנולוגיה של ישראל. בין היתר, על ידי הטמעת מערכות אינטליגנציה מלאכותית, פריסת רשת חכמה, אופטימיזציה של תהליכים וניהול עשרות פיילוטים לטכנולוגיות חדשות ומתקדמות. ״אחד הפרויקטים הכי מסקרנים הוא שדה ניסויים שנבנה ליד קיבוץ אורים בנגב״, מספרת ברון. ״המעבדה תספק לנו 1,000 משקי בית לניסויים בתחומים כמו רכב חשמלי, בית חכם, אנרגיה סולארית, אגירת חשמל בסוללות ומודלים חדשים של מכירת חשמל משכן לשכן. אנחנו מקווים שהתוצאות ייקחו את משק החשמל בישראל 10-15 שנים קדימה״.
בחזרה לצוות מיזם ״חשמל ירוק״, שם התמקדו החברים באתגר החיבורים של מספקים חדשים לרשת. ״הקושי המרכזי בניהול החיבורים למערכת כיום הוא ריבוי הבקשות״, מסבירה ד״ר אסנת מנגל, מומחית למערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) בחברת החשמל. המדינה מספקת תמריצים ליזמים באמצעות הלוואות. העסקה היא למעשה כסף תמורת האפשרות להקים פלטפורמה לייצור אנרגיה, שאת התוצרת שלה ניתן יהיה למכור לחברת החשמל. לכאן נכנסים פאנלים סולאריים, טורבינות רוח ומיזמים נוספים. זוהי עסקה משתלמת לכל הצדדים, אלא שהיא מייצרת צוואר בקבוק של בקשות.
לדברי ד״ר מנגל, המחירים של ציוד הייצור צנחו משמעותית בשנים האחרונות, ואפשרו ליותר ויותר לקוחות לחלום על האפשרות להפוך לספקים. ״התוצאה היא 14 אלף בקשות בשנה לחיבורים של אנרגיה מתחדשת, שלא מתיישרים עם היכולת של רשת החשמל לקלוט מתקנים חדשים״. הצוות בו חברה ד״ר מנגל כולל את יצחק כהן, מהנדס חשמל ואיש GIS ירושלים; ענבר וולף, ראש יחידת יצרנים – הנדסת רשת; רחלי כץ, ראש צוות יצרנים בירושלים; ודגו גיזאטי בלאי, מתכנן רשת. הצוות משלב מגוון דיסציפלינות בחברה: ניסיון בעבודה עם לקוחות, תכנון, טכנולוגיה ומידע. יחד הם יצרו מערכת שמספקת ללקוח תשובה מוקדמת לגבי היתכנות המיזם, שאותו הוא מעוניין להציע.
ברחבי ישראל קיימים אזורים ירוקים, שבהם יש מקום נרחב להתחברות של מתקני ייצור חדשים, בעוד אזורים אחרים עמוסים יותר ולכן זמן ההמתנה בהם ארוך יותר. ״המערכת למעשה מכוונת את היזם למקומות שבהם יש סיכוי גבוה יותר שהבקשה שלו תאושר: אזורים ירוקים בוודאי, אבל גם כתומים. התפיסה היא של פיזור אמצעי ייצור, כדי להימנע ממצב של עומס יתר שעלול להוביל לתקלות בגלל חריגה מהקיבולת של הרשת״.
״חשמל ירוק״, המערכת החדשה שפיתח הצוות, היא למעשה מפה אינטראקטיבית שמציגה בפשטות וביעילות את האזורים הרלוונטיים ליזם, לפי השנאי או תחנת המשנה הקרובים אליו. ״היזמים יכולים לבחון מה ההספק הקיים באזור, כמה בקשות כבר הוגשו לחיבור באזור, כמה לקוחות המקום משרת ועוד״, אומרת ד״ר מנגל. ״ברגע שכל הידע נמצא במקום אחד מסודר ומתוכלל, זה עוזר ליזמים ולהנהלה להבין טוב יותר את הסטטוס של המערכת״.
על פי הערכות, המערכת עשויה לחסוך לחברת החשמל 28 מיליון שקלים בשנה. בעתיד היא עשויה להיות רווחית משני היבטים: שירותים משלימים ללקוחות וליזמים – כמו תוכניות בנייה אזוריות, וכן מכירה שלה לחברות חשמל במדינות אחרות.
