בשבועות האחרונים התמלאו מהדורות החדשות ברחבי העולם בסיפורים על צרכני חשמל, שנותרו מנותקים לתקופות ארוכות בשל מזג אוויר קיצוני. במסצ׳וסטס גרמה סופת שלגים לניתוקם של כ-96 אלף משקי בית מחיבור החשמל. בניו יורק, שם נרשמו כמויות שלג שכמעט שברו את שיאי את כל הזמנים, נותרו אזרחים ללא חשמל במשך כשבוע. התרחיש הזה חזר על עצמו גם בגרמניה, בישובים שחוו שיטפונות קשים שהשביתו את חיבור החשמל. בחלק מהמקרים הטיפול בתקלה ארך עד שבועיים תמימים. משיקולי ביטוח, עובדים בחברות החשמל המקומיות לא יוצאים לתקן תקלות בעת סערה.
כפי שכולנו מרגישים היטב, גם ישראל חווה גלי קור קיצוניים וממושכים, האחרון שבהם נמשך למעלה משבועיים החל מאמצע ינואר. הקור העז הגדיל את צריכת החשמל שהגיעה לממדים חסרי תקדים. ב-19 בינואר נשבר שיא צריכת החשמל של כל הזמנים עם צריכה של 14,805 מגוואט. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בעלייה של 11% לעומת השיא הקודם, שנרשם בחורף 2022.
מזג האוויר הקיצוני הזה מייצר צריכה שונה גם מתוך אפקט פסיכולוגי. אנחנו חיים בתחושה תמידית של קור, ומתרגלים לחמם את עצמנו גם אם לא בהכרח יש צורך בכל כך הרבה ממנו. המזגנים והתנורים עובדים ללא הפסק ובעוצמות גבוהות, ומטבע הדברים, כשכולנו משתמשים בכל כך הרבה חשמל, העומס גדל ועלולות להתרחש הפרעות באספקת החשמל.
רצים מנתיך לנתיך
לאורך השנים למדנו להכיר היטב סממנים של סופות: רוחות חזקות שעוקרות עצים ממקומם, ואלו נופלים על קווי מתח גבוה ונמוך, קורעים אותם וגורמים להשבתה. אלא שגל קור משפיע על מערכת החשמל באופן שונה לחלוטין. כל בית בישראל מחובר לרשת חשמל שמוגנת ע״י נתיך חשמל (בין אם בחיבור דירתי, קומתי או חיבור שכורך יחד כמה בניינים). תפקידו של הנתיך הוא לשמור על המתקן החשמלי מפני עומס יותר. כשאנחנו צורכים הרבה חשמל, חוטי החשמל מתחממים (בדומה למטען הטלפון שלנו) ועלולים להישרף. במקרה כזה, הנתיך הוא זה שנשרף ראשון, מנתק את החשמל ומונע תקלה חמורה ונזק גדול יותר.
בשגרה, שריפת נתיך היא תקלה פשוטה למדי: מוציאים את הנתיך התקול, מרכיבים חדש במקומו ומחדשים את אספקת החשמל. אלא שלמשוואה הזאת מצטרפים משתנים חדשים. בתור התחלה, בניגוד לעבר, בתים חדשים מחוברים באופן ישיר לרשת החשמל ולא כחלק מרחוב גדול או שכונה. כלומר, אם בעבר החלפת נתיך הקיפה הרבה יותר אנשים, היא גם הייתה קלה לפתרון עבור כולם – כי החלפה הייתה מחזירה לכולם את החשמל. הצורך לעבור מבניין לבניין ״במרדף״ אחרי נתיכים שרופים, מעכב את היכולת לטפל בתקלות במהירות.
בנוסף, במהלך סופות כמו זו שהתרחשה בירושלים, הדרכים חסומות והצוותים מתקשים להגיע באותה מהירות לנקודות שדורשות תיקון. כנ״ל במקומות בהם קיימות חסימות בזירה כתוצאה מפקקים, חסימות של אזור התקלה בגלל עצמים או עצים שנפלו וכו׳. לבסוף, גם עובדי חברת החשמל מתמודדים בימים אלה עם החולי והבידודים כתוצאה מהקורונה, שהובילו למחסור בכוח אדם בקרב הצוותים בשטח – וגם אלה משפיעים על היכולת להגיב לתקלות.
לא מפסיקים לעבוד גם בחירום
חשוב לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות: כמות התקלות בגל הקור האחרון לא הייתה חריגה. למעשה, הרוב המכריע של לקוחות חברת החשמל לא חווה הפסקת חשמל. הסיבות לכך? בישראל, בניגוד לעולם, מתקיימים שני מאפיינים ייחודיים.
הראשון הוא שעובדי חברת החשמל ממשיכים בעבודתם (לרוב בצוותים מתוגברים) גם בתקופות של מזג אוויר קיצון, בלילות, וכן במלחמות ובמשברים אחרים. בעולם, מטעמי ביטוח, חברות חשמל אינן מאפשרות לעובדים לתקן את הנזקים עד שמצב החירום מסתיים – מה שיוצר סיטואציות של צרכנים מנותקים במשך ימים ארוכים.
התופעה השנייה שייחודית לישראל: משך הטיפול בתקלת חשמל ממוצעת הוא שלוש שעות. מדובר באמינות אספקת חשמל מהגבוהות בעולם, זוהי תוצאה של הזמינות והמקצועיות הגבוהות של צוותי השטח. במקרים של גלי קור קיצוניים, כמו זה האחרון, משך הטיפול עשוי להתארך במספר שעות בודדות. יחד עם זאת, להוציא את הקהילה החרדית שבה הטיפול נדחה כדי לשמור על קדושת השבת, אף צרכן בישראל לא נאלץ לבלות אפילו מחצית יממה רצופה ללא חיבור לחשמל – וזהו כמובן מצב מבורך. הציפייה מחברת החשמל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים האלה מעידה על ההתאקלמות לאיכות שירות גבוהה, אבל חשוב לקחת בחשבון שילוב של מקרי קיצון כמו אלו שמאפיינים אותנו בימים אלה.
