דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים בסלון, סוף היום, הבית שקט ואתם נרגעים מול הטלוויזיה. לפתע החשמל נכבה והכל נדלק מיד מחדש – חוץ מהטלוויזיה. אין הרבה דברים מתסכלים יותר ממכשיר חשמלי שהולך לעולמו בטרם עת. טלוויזיה, למשל, מסוגלת להידלק ולהיכבות בערך 10,000 פעמים עד שהיא מתיישנת ומתקלקלת באופן טבעי. אבל לא תמיד מכשירים חשמליים מגיעים לסופם בטבעיות. לפעמים זה קורה בגלל נתיך שרוף, מכת ברק, תקלה חיצונית ברשת החשמל או כי לא התקנתם מכשירי אל-פסק על המכשירים.
אבל עם כל הכבוד לכל הגורמים הללו, לאויב הכי גדול של המכשירים החשמליים קוראים קפיצת מתח. מדובר בתופעה שמהווה את הגורם הנפוץ ביותר לנזקים במכשירי החשמל מהדור החדש, שמכילים כרטיסים דיגיטליים ורכיבים אלקטרוניים זעירים. מדובר למעשה באותות חשמליים, המופיעים בצורה של תנודות מתח בעלות עוצמה גבוהה ומשך זמן קצר יחסית. האותות הללו נובעים בעיקר כתוצאה משחרור מהיר של אנרגיה, והם מגיעים היישר למכשירים בהם אנחנו משתמשים. היקף הנזקים שנגרמו למכשירי חשמל כתוצאה מקפיצות מתח עלה בשיעור של 27% בשני העשורים האחרונים. שלושה גורמים יכולים לגרום לקפיצות מתח: היצרן, הרשת והצרכן.
בשנים האחרונות, מתמודדים מנהלי רשת החשמל עם אתגר כפול, הן מצד יצרני מכשירי החשמל והן מצד השימוש המסיבי באנרגיות המתחדשות. באשר ליצרנים, מספיק מכשיר אחד לא תקין בבית על מנת שהנזק לרשת החשמל יהיה גדול ואף ישפיע לרעה על השכנים. השוק הסיני, למשל, לא תמיד מתחשב בצרכי מערכות החשמל, ובמקרים רבים אינו עומד בתו התקן המערבי. מצד אחד, זה מוזיל את עלות מכשירי החשמל המיוצרים במדינת הענק; מצד שני זה מייצר למהנדסי החשמל לא מעט כאבי ראש, מכיוון שכמות התקלות גדלה ככל שנתח השוק של מוצרי החשמל המיוצרים בסין גדל.
מתי מתרחשות קפיצות מתח?
לפי נתוני חברת החשמל, הממוצע הארצי של הפסקות חשמל למשק בית בישראל עומד על 2 בשנה – נתון שעומד בתו התקן, שנקבע על ידי רשות החשמל. עם זאת, בכל קפיצת מתח או הפסקת חשמל יש סכנה למכשירים חשמליים בבית. הסכנה יכולה לבוא לידי ביטוי הן בנזק למכשיר עצמו (לדוגמה: הטלוויזיה מתקלקלת) והן בנזק לתהליך (למשל: המחשב כבה באמצע העבודה ושיחת הזום שהיינו בה נותקה, או מסמך שעבדנו עליו לא נשמר).
קפיצות מתח מתרחשות גם ביום וגם לילה. יש שעות שיותר מועדות לפורענות – כמו שעות הבוקר, שבהן כולם מדליקים בבת אחת דוד, קומקום, מכונת קפה או פן. השינויים הגדולים יותר תלויים בעונות השנה. בחורף, למשל, יש יותר תקלות חשמל מאשר בימי שמש. אבל ההשפעה הגדולה ביותר על נזקי קפיצות החשמל נגרמת דווקא מהצרכנים, שלפעמים קונים מכשירים בזול על חשבון תו התקן, שמתעלמים מהמלצות להתקין מפסק אל-פחת, הארקה או מגן מפני ברקים, ובגדול מסתמכים על הסטטיסטיקה ומרגישים שהפנס והגפרורים שזרוקים באחת המגירות בבית אמורים להספיק.
האתגר של האנרגיות המתחדשות
באופן מפתיע, אחת הסיבות לעלייה בכמות קפיצות המתח היא דווקא המעבר לאנרגיות מתחדשות – מהלך חשוב וחיובי בפני עצמו כמובן. דב סטרולוביץ, שניהל את היחידה לניהול המערכת, שמפקחת על ניתוב אספקת החשמל לכל המדינה במשך 40 שנה (ופרש לגמלאות לפני כמה שנים), מסביר: "כיום השימוש העולמי באנרגיה מתחדשת עומד על 10% ואמור להגיע ל-30% תוך עשור. החשיבות של אנרגיה מתחדשת לכדור הארץ ברורה לכולם, אבל נכון לתקופת המעבר צריך לזכור שמדובר למעשה באנרגיה שתלויה באתני טבע, כמו השמש והרוח, ולכן היא אינה יציבה בכל ימות ועונות השנה ומשפיעה לרעה על איכות החשמל. וכך, בעוד מערכת הייצור שמבוססת על אנרגיות קונבנציונליות ומזהמות יותר – פחם, נפט וגז – יציבה למדי, המערכות המתחדשות פחות אמינות".
אז איך ניתן להתגונן מפני הפסקות מתח?
הפתרון הפופולרי ביותר להגנה מפני קפיצות מתח הוא מתקן אל-פסק ביתי, שמותקן כחוצץ בין השקע למכשיר. כאשר מתרחשת קפיצת מתח, המתקן "סופג" אותה והסוללה שמותקנת בו נכנסת לפעולה וממשיכה להזרים חשמל באופן סדיר למכשיר עצמו. כך, מכשיר החשמל עצמו לא קופץ ולכן גם לא נפגע.
פתרון נוסף הוא מגן ברקים. זהו רכיב הגנה אלקטרוני שתפקידו להגן בצורה מקומית על מכשירי חשמל רגישים כמו מקרר, מכונת כביסה, מייבש, מדיח ועוד. חשוב לציין שלא כל מגני הברקים טובים, ולכן יש לחפש על גבי האריזה את הנתון הבא: הנחתת מתח גבוה של 6kV-10kV ל Up1.2k-או Up1.3kV. את מגן הברקים יש לחבר למכשירי חשמל שצורכים אנרגיה חשמלית גבוהה, כמו המקרר, מכונת הכביסה והמזגן, במיוחד אם מדובר במזגן של 3.5 כוחות סוס ומעל. ניתן להתקין בלוח החשמל מגן ברקים ראשי לכל הבית, אבל ליתר ביטחון מומלץ להתקין מגן ברקים לכל מכשיר בנפרד.
דרך נוספת להתגונן מפני קפיצות מתח היא לא לחבר לאותו השקע מספר מכשירי חשמל באמצעות מפצל, במיוחד אם מדובר במכשירים שיש להם מנוע, כמו מכונת כביסה, מייבש, מדיח ומזגן. כמו כן, בזמן הפסקת חשמל שנמשכת יותר מכמה דקות, יש לנתק את המכשירים מהחשמל, להמתין שהוא יחזור באופן יציב ורק אז לחבר את המכשירים חזרה. במידה ואתם נוסעים למספר ימים ולא תהיו בבית, נתקו את מכשירי החשמל על מנת למנוע את החשיפה שלהם לקפיצות מתח.
כדאי לדעת
עם זאת, למרות המאמצים הרבים שחברת החשמל משקיעה כדי להימנע מהתופעה, מתחי יתר חולפים (כלומר, קפיצות מתח) הם חלק בלתי נפרד מכל מערכת אספקת חשמל. אי אפשר באמת להימנע מהם סופית, אבל אם תאמצו את העצות שניתנו כאן, תוכלו למזער את הנזק למכשירים היקרים שברשותכם.