"וזאת לתעודה כי מר זימן שמחה בן יוסף, יליד שנת 1923, השתתף בקורס ערב להשתלמות מקצועית שהתקיים בתל אביב בשנת הלימודים תשי"ז 1956/7". כך נכתב אי אז בשנות ה-50 של המאה הקודמת בתעודת הסיום של זימן, שלמד חשמלאות עיונית וסיום בציון "כמעט טוב". בינתיים יצא זימן לגמלאות, ולאחרונה חגג את יום הולדתו ה-100 – וכך גם חברת החשמל שמציינת השנה מאה שנים להיווסדה.
לציון המאורע המיוחד הגיעו נציגי החברה לביקור בביתו של זימן בתל אביב, כדי להעניק לו שי מיוחד – קסדה חדשה, שתחליף את זו שקיבל בתקופתו כעובד במחלקת חיבור לבתים ותכנון של גוש דן; ועוגה גדולה שעליה טבוע בגדול המספר החגיגי 100. בנוסף, האורחים מחברת החשמל ניצלו את ההזדמנות כדי להעניק לזימן חומרים ארכיוניים הקשורים אליו, שנמצאו במאגרים הישנים של החברה.
"התחלנו בשני חדרים ברחוב רוטשילד"
זימן עלה לישראל בשנת 1935, בגיל 13. בסוף שנות ה-30 עבד בחברה זמן קצר כנער שליח. לאחר מכן שירת בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. מאוחר יותר הוא שירת בצה"ל בזמן מלחמת העצמאות. ב-1949 החל לעבוד במשרה קבועה בחברת החשמל. לאחר שהשלים את לימודיו בטכניון, ולאחר מכן את ההשלמות שנדרשו על ידי משרד העבודה בקורסי ערב והשתלמויות, הפך זימן לבודק מוסמך לחיבור חשמל למתקנים. "קיבלתי אופנוע אינדיאן ועבדתי ברחבי תל אביב. היו לנו שני חדרים קטנים ברחוב רוטשילד. ככה התחלנו", סיפר בהתרגשות לאורחיו, סמנכ"ל השירות אורן הלמן ומנהלת אגף התקשורת דליה בודינגר.
הביקור תוכנן מיד לאחר שחמו של זימן, אבישי, פנה לחברת החשמל בפייסבוק, וביקש שנציגי החברה יגיעו לשמוע את סיפורי המורשת שלו. בחברת החשמל נענו בשמחה. "טיפלתי רק ב-30 לקוחות בבדיקת המתקן שלהם לקראת החיבור לחשמל", סיפר זימן בהתרגשות על תחילת דרכו בחברה. "מאוחר יותר עברנו למשרדים בשכונת יד אליהו. במקום אופנוע האינדיאן קיבלתי ג'יפ, והייתי יוצא משם לכל מקום בארץ – עד אילת".
לימים, עם התקדמותו המקצועית והאישית, הספיק זימן לתכנן גם את תשתית החשמל של אתרים תל אביביים האלמותיים כמו דיזינגוף סנטר וקניון עזריאלי.
"חשדו בי שאני מרגל"
כל סיפור חייו של זימן מלא בזיכרונות מחברת החשמל. עד כדי כך, שבשנת 1954 יצא מזכר מיוחד מהחברה שהודיע על נישואיו לבחירת ליבו, אותה הכיר מסביבת בית הכנסת אותו פקד באותה תקופה.
כמעט עשרים שנה לאחר מכן, פרצה מלחמת יום כיפור. זימן שיתף את חוויותיו: "כשפרצה המלחמה נשלחתי לדימונה להגן על הכור, כי היה חשש מהפצצות". זימן עבר חוויה שממבט אחורנית עשויה להיראות אפילו משעשעת, אם כי בזמן אמת היא כנראה פחות שעשעה אותו. "בדרך לכור לקחתי טרמפ עם שני חיילים. הם ביקשו שנעצור בבאר שבע בתחנת המשטרה. לאחר מכן, התברר לי שהם עשו זאת בגלל המפות שהיו לי בג'יפ. הם חשדו שאני מרגל ורצו לדווח למשטרה. בתחנה יצרו קשר עם חברת החשמל, שהייתה צריכה לאשר שאני באמת עובד שלה".
"אשריו שזכה לעבוד בחברת החשמל"
המפגש המרגש נחתם, כאמור, בחלוקת מתנות מיוחדות מטעם חברת החשמל על מנת להוקיר את פועלו של זימן ואת תרומתו הרבה להקמת תשתית החשמל בשנותיה הראשונות והקשות של מדינת ישראל.
"בתפילת השבת מוזכר: 'אילו פינו מלא שירת הים, ולשוננו רינה כהמון גליו, אין אנחנו מספיקים להודות", כתב אבישי, חמו של זימן, לנציגי חברת החשמל שהגיעו לביקור ושימחו את שמחה. "הציטוט הזה מיטיב לתאר את החוסר במילים להודות לכם על זה שבאתם. אשריו שזכה לעבוד בחברת חשמל, חברה תומכת ומחבקת". בעקבות המפגש המרגש עם זימן, בחברת החשמל החלו לפנות לגמלאים נוספים של החברה, כדי לשמוע את סיפוריהם.
