דמיינו שאתם עובדים של חברת החשמל, בדרך לתיקון תקלה חשובה, ופתאום אחד הקולגות שלכם מבקש שתעבירו לו את המכפתיים, שתבדקו שהקביע המשושה גם בארגז הכלים, ואם אתם לא מוצאים אותו כדאי שתחפשו מתחת למנגסות הצד החסונות. אם התבלבלתם – אולי כדאי שנסביר שהוא התכוון שתעבירו לו את הפלאייר, תבדקו שמפתח האלן נמצא גם הוא בארגז הכלים, ואם אתם לא מוצאים, חפשו מתחת לקאטר.
אין ספק שהלשון העברית התקשתה מאוד, ועודנה מתקשה, בהחלפת השמות הטכניים של כלי עבודה ומכשירי חשמל. אנחנו עדיין נעדיף להשתמש בבלנדר, ולא במערבל, ולהתקלח עם שמפו ולא עם תחפיף. כך גם עובדי חברת החשמל, שבמשך שנים נאלצו לשמר לעצמם, על פי המחוז בו עבדו, את מונחי ומושגי העבודה שהגיעו לרוב משפות זרות: גרמנית, רוסית, אנגלית ועוד. כדי לתקן את המצב העגום בו עובדי חברת החשמל התקשו להבין אחד את השני, נעשה מאמץ עילאי מצד מנהלים בכירים בחברה כדי ליצור מילון חשמל אחיד, שימנע מצב של "מגדל בבל" בטיפול בתקלות.
לכבוד שנת ה-100 של חברת החשמל, ריכזנו לכם חלק קטן מהמילים הישנות שהשתמשו בהם עובדי השטח לאורך השנים:
אפשפאנל
מילה מגרמנית שמתארת עמודי מתח זוויתיים מחוזקים, כלומר, עמודי מתיחה. המקור לשימוש במילה לא ידוע.
גוז'ון
מילה משפה לא ידועה שמתארת מוט הברגה.
"וירה!", "מיינה!"
מונחים משפה לא ידועה שנועדו לכוון את פעילות המנוף, כשהמילה "וירה" אומרת "הרם!", והמילה "מיינה" אומרת "שחרר!".
טסלם
שיבוש של המילים האנגליות Test Lamp, שנועד לתאר מכשיר מדידה.
טרובוופקה
מילה מרוסית שנועדה לתאר את המכשיר להידוק הקרקע סביב עמוד חשמל מעץ שנקבע בקרקע. היום לאותו המכשיר קוראים פשוט "מהדק".
כבלשר
מונח משפה לא ידועה שנועד לתאר מספריים לחיתוך גידי נחושת או אלומיניום.
לגרנד
מונח משפה לא ידועה המתאר מהדק הסתעפות בחיבור חשמל לבתים, המשמש כצומת עם כניסה אחת ומספר יציאות של קווי חשמל.
לוסטרה קלמרה
מונח משפה לא ידועה שנועד לתאר מחבר חוטים.
ליצה
מונח משפה לא ידועה המתאר חוט נחושת שזור, המשמש לגישור או להארקה.
מוטרה
מונח משפה לא ידועה שמתאר אום, חלק בלתי נפרד מהבורג.
מונטאז'
מילה שמקורה בצרפתית, שנועדה לתאר על ידי עובדי הרשת את תהליך הרכבת עמוד החשמל, הזרועות, האלכסונים והחיזוקים שלו.
ניטפרבינדינג
מילה מגרמנית שנועדה לתאר את פעולת הסמרור, כלומר, חיבור בין שני תילים ברשת. בהמשך שונה השם ל"מחבר לתילי רשת". כיום כבר לא נעשה שימוש בטכניקה הזו בחברת החשמל.
משינקה
מילה מרוסית שנועדה לתאר את המכונה המושכת את תילי הרשת. במחוז הצפון השתמשו במילה "פאוור", מאנגלית.
ליביוטקה
מילה מרוסית שנועדה לתאר את המנוף המיוחד שנועד להרמת עמודי החשמל. כיום משתמשים במילה העברית – מנוף.
פלאשנצוק
מילה מגרמנית שנועדה לתאר את מנוף השרשרת, שנועד לחיבור בין קווי מתח גבוה. גם כיום ניתן לרכוש "פלאשנצוק" בכל חנות לכלי בניין.
פולגוט
מילה שמקורה לא ידוע. מתארת זוג מוטות עץ שביניהם יש עריסה, ששימשה את עובדי השטח להרמת עמודי חשמל. הטכניקה הזו כבר לא קיימת בחברת החשמל.
פונץ' בננה
זוג מילים מאנגלית, ששימשו ככינוי לתהליך של הפסקת המתח ברשתות החשמל: מילוי טפסים רלוונטיים, היערכות הגורמים השונים לקראת הפסקת המתח ותליית מקצרים.
פופריצ'קה
מילה ממקור לא ידוע, כנראה מרוסית, המתארת זרוע קצרה המחברת בין שלוש זרועות הכבלים על עמודי החשמל על מנת לתת תמיכה ויציבות.
ספוטניק, פיוזר
מילים מרוסית ומאנגלית שנועדו לתאר את המבדדים שעליהם מותקן נתיך מתח גבוה על השנאי.
קלטרשוס
מילה מגרמנית המתארת את מגיני הטיפוס המותקנים על עמודי חשמל זוויתיים או עמודי חשמל בצורת תעלה.
ראטצ'ט
מילה מאנגלית שנועדה לתאר מפתח כוח אוטומטי. כיום משתמשים במילה הזו כדי לתאר מפתח כוח להידוק ברגים.
שטיצה
מילה שמקורה לא ידוע, כנראה מגרמנית או יידיש, שמתארת משענת התומכת בגלוי במבדדי חרסינה או אפוקסי ועשויה מברזל. השימוש בה הוא לחיבור מבדד לזרוע שעל עמוד חשמל.
שפרכר
מילה מגרמנית שמתארת נתיכי חשמל. הסיבה לשימוש במילה נובע משם היצרן ובית החרושת של הנתיכים, שנקרא "שפרכר".
אליעזר בן יהודה של המונחים החשמליים
מי שעזר לעצב ולבנות את מילון מושגי החשמל החדש הוא עז עזריאלי, עובד החברה כבר 46 שנים. עזריאלי, אב לשלושה וסב לשמונה, מאזור השרון, הוא מהנדס חשמל במקצועו ומורה לחינוך מיוחד. בעברו (1992-2004), כיהן בתפקיד משמעותי במיוחד – מנהל בית הספר לרשת חל"ב ורת"ק של חברת החשמל. "המשימה שלי הייתה לאחד את השפה הטכנית אצל כל העובדים", הוא מספר. "הקורס שהעברנו לכל עובד חדש היה בן כמה שבועות, והיינו חייבים שכל התלמידים ידברו באותו האופן. הפקנו מילון פנימי בעזרת ארכיון חברת החשמל, ומנהל עבודה בכיר ממחוז הדרום משה רוזנברג, שכלל גם הסברים למונחים שגורים, וגם נתן חלופות עבריות עבור חלק מהמושגים שלא היו להם עד אותה העת מילה".
עזריאלי כיהן בעבר גם כחלק מוועדת המושגים הטכניים של האקדמיה ללשון עברית. ההישג הכי גדול שלו, לדבריו, היה האופן בו הצליח לחולל מהפכה של ממש בדרך בה עובדי השטח של חברת החשמל משוחחים אחד עם השני: "היום, רובם ככולם של העובדים החדשים, לא ותיקים כמוני, לא מכירים את המילים הישנות שציינו כאן. מבחינתי זו ההבטחה האמיתית לעובדה שהצלחנו לשנות".
"במידה רבה, אפשר לומר שעז המשיך את הדרך שהתווה רוטנברג. כבר בעשור הראשון להקמת החברה הוא ראה חשיבות גבוהה לשימוש של העובדים במונחים בעברית", מספרת אורנה וגמן, מנהלת המורשת ודוברת אגף רשת חיפה והצפון. "נוכח העובדה שרבים מהעובדים הראשונים של חברת החשמל רכשו את השכלתם המקצועית ברוסיה ובגרמניה, והשתמשו במונחים המקצועיים בשפתם, רוטנברג פנה לחיים נחמן ביאליק, המשורר שעמד בראש הוועד ללשון העברית, על מנת שיוציא מילון למונחים מקצועיים בחשמל. המילים החדשות השתרשו בשפה העברית, וכך ניתן לומר שחברת החשמל הטביעה את חותמה לא רק על תשתית המדינה שבדרך, אלא גם על השפה העברית".
"זהו ציון דרך משמעותי מאוד, שראוי להכירו, במיוחד בשנת המאה להיווסדה של חברת החשמל ובמלאת 75 למדינת ישראל", אומרת וגמן לסיכום.
