על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסיית ישראל מונה, נכון לתחילת 2023, לא פחות מ-9.65 מיליון תושבים. על פי ההערכות המספר צפוי לזנק ל-15 מיליון תושבים עד 2048 ול-20 מיליון תושבים עד 2065. המשמעות היא שכמו בתשתיות, בבריאות, בחינוך ובכל תחום חשוב אחרי בחיינו – גם במשק החשמל יידרשו התאמות ושינויים כדי לאפשר לנו להמשיך וליהנות מאיכות חיים, לצד הצמיחה של החברה הישראלית. אחת מההתאמות האלה היא מהפכת החשמל הכשר.
בניגוד למה שהשם מרמז, המשמעות של חשמל כשר היא הרבה יותר מהלכתית. "חשמל כשר" הוא הגדרה לאנרגיה שלא מיוצרת במהלך השבת. בפועל, מדובר במתקן אגירה: סוללת ליתיום גדולה שמחוברת לרשת החשמל ונטענת ממנה לאורך השבוע. האנרגיה הזאת מאפשרת לספק חשמל במהלך השבת מבלי לייצר אנרגיה חדשה. "המערכת הזאת חשובה מאוד כשמסתכלים על אתגרי החשמל של ישראל", מסבירה נטע כהן, מנהלת פונקציית אגירת אנרגיה בחברת החשמל. "היא משמשת ככלי לווסת עומסים ברשת החשמל במידת הצורך, למשל באזור המרכז, ולשמור על אספקת חשמל יציבה".
מתקן האגירה הראשון יוקם בבני ברק, וישמש כפיילוט למתקני אגירה גדולים יותר שצפויים להיות מוקמים בעתיד ברחבי הארץ. "חשוב להבין שהמתקן הזה לא ישרת רק את בני ברק, אלא את אזור המרכז כולו", מבהירה כהן. "יש בעיית קרקעות גדולה במרכז, ולכן העובדה שהתאפשר לנו להקים את המתקן בבני ברק, תעזור לייצב ולווסת את רשת החשמל לכל הסביבה. בסופי שבוע המתקן יחובר כמו אי חשמל רק לבני ברק, כדי לאפשר אספקת חשמל כשרה".
השותף המושלם לייצור אנרגיות מתחדשות
אף שעלות הקמת מתקן האגירה מוערכת בכ-100 מיליון שקלים, חברת החשמל מתחייבת שהעלויות לא יתגלגלו אל הצרכנים. ההשקעה במתקן היא חלק מתוכנית עסקית, שבמסגרתה מתוכנן המתקן להימכר בתקופה של עד שלוש שנים, ולהחזיר את ההשקעה בו. על כן תעריפי החשמל לא צפויים להתייקר כתוצאה מההחלטה להקים את המתקן, שכאמור יעזור להבטיח אספקת חשמל רציפה לערים נוספות.
אלא שהתועלת של מתקני אגירה נוגעת גם לאיכות הסביבה של כולנו. "כולנו רוצים להפיק חשמל מאנרגיה מתחדשת, אבל יש לה מגבלות", מסבירה כהן. "הפאנלים הסולאריים, למשל, מוגבלים כשיש עננות, ובוודאי לא מייצרים בערבים כשאין שמש בכלל. מצד שני, גם כשיש שמש אין לנו דרך לאגור את האנרגיה העודפת שאנחנו לא צריכים לשימוש מאוחר יותר. לכן מתקני אגירה הם השותף המושלם לייצור של אנרגיה מתחדשת. אנחנו מפחיתים זיהום, שומרים אנרגיה ירוקה לשימוש עתידי ומווסתים אותה לפי הצורך. המתקנים לא באים במקום המפעילים והיצרנים הפרטיים, אלא משלימים אותם".
הרפורמה בחשמל מאפשרת לחברת החשמל להקים מתקני אגירה בתחנות משנה, ובכך ליצור מערכת שקולטת, אוגרת ומספקת חשמל במקביל. המשמעות היא שבעת הצורך, המתקן נכנס לפעולה מיידית ומונע אפשרות של ניתוק או הפסקות בחשמל.
טכנולוגיה שמצילה חיי אדם
כהן מספרת שבגרמניה וארה"ב הותקנו מתקני אגירת אנרגיה בקרבת כפרים מרוחקים, וכיום הם מספקים עבורם את כל צרכי החשמל, ללא צורך בשימוש באנרגיה קונבנציונאלית. בישראל המתקנים האלה יעזרו במעבר של רשת החשמל לעידן של יצרנים פרטיים. הם ישמשו כאלטרנטיבה במקרה של תקלה באספקת החשמל מיצרנים שונים או במצבי מזג אוויר קשים, יאפשר לנהל בצורה טובה את קליטתם של יצרנים חדשים מבלי לפגוע באספקת החשמל הסדירה, ויסייעו במקרי חירום שבהם תידרש התנעה מחודשת של רשת החשמל כולה.
לבסוף, ישנו גם עניין של בטיחות בסיסית. השימוש בגנרטורים על בסיס דיזל בשכונות חרדיות במהלך השבת גורם לזיהום אוויר חריף, מייצר רעש שפוגע באיכות החיים, ובמקרים לא מעטים גם חיבור הקווים נעשה באופן פיראטי וברישול שעלול להוביל לסיכון חיי אדם כתוצאה מהתחשמלות או שריפה. מתקני האגירה יבטיחו אספקת חשמל בטוחה ומפוקחת לשכונות החרדיות, ויעזרו לכולנו להתקדם לטכנולוגיה ירוקה, חכמה ובטוחה.
