בכל ארכיון שמכבד את עצמו, יש לצוות סיפור על רגע נדיר שבו הגיע לארכיון "פריט זהב". כזה שמצית את הדמיון, מעלה זיכרונות נדירים והופך לאטרקציה. גם לד"ר נדב היידקר, אחראי על המחקר בארכיון חברת החשמל, יש זיכרון כזה.
"הגיע לידינו מוצג קטן מאוד, שבהתחלה לא הבנו את השימוש שלו", הוא נזכר. "אחרי מחקר מעמיק גילינו שמדובר במכשיר בו השתמש אבי החשמל הישראלי, פנחס רוטנברג, למדידת זרם המים בירדן ובירמוך בשנות ה-20 של המאה שעברה. בעזרת אותו המכשיר הוא ניסה להבין האם ישנה היתכנות להקמת תחנת חשמל הידרו-אלקטרית באזור".
את ממצאי המדידה הזו איגד רוטנברג ברבות הימים, והגיש לשלטונות המנדט הבריטי כדו"ח שנשא את הכותרת "משק המים בארץ ישראל". "זה היה הבסיס להקמתה של חברת החשמל", מוסיף צור אפרתי, מנהל המדור ההיסטורי בארכיון.
זוהי רק מטלה אחת מיני רבות בה עוסקים עובדי ארכיון חברת החשמל בחדרה בעבודתם היומיומית. מעבר לליקוט, מיון, מחקר ודיגיטציה של רבבות ממצאים שונים, לרבות מסמכים, תמונות, חפצים וקטעי שמע, הם גם עוסקים בתיעוד כל הפעילות הטכנית והחוקית של חברת החשמל.
"למרות שלחלק הניכר של הארכיון אין ערך היסטורי ממשי, אין ספק שמה שמעניין את הציבור הרחב הוא החומר המיוחד, אותם 'פריטי זהב' שיכולים לשמש סטודנטים, היסטוריונים וחוקרים מכל מיני תחומים", מעיד עמיד זאהר, מנהל הארכיון. "האחריות שלנו זה לשמר את הרשומות שיש להן ערך כזה, אלו שיכולות לשקף איך אנשים חיו בעבר ואת ההחלטות שהתקבלו בימיה הראשונים של חברת החשמל".
ההיסטוריה של ההיסטוריה
אי שם בשנת 1991 הוחלט בחברת החשמל להקים ארכיון שיתעד את כל פעילותה. החברה כינסה צוות שניגש לכל המחלקות והמחוזות השונים, ואגר כמויות גדולות של מסמכים ומיצגים. בשנת 1992 נפתח הארכיון רשמית. "החלק העיקרי של העבודה הוא תיעוד שוטף של כל פעולה שמתרחשת בחברת החשמל", מסביר דודי דהאן, האחראי על המגנזה. "כל פעולה שנעשית בשטח מתועדת – כל קו חשמל, כל כבל שמוחלף וכל תוכנית חדשה".
דהאן מוסיף: "העבודה הזו תופסת נפח גדול מהפעילות שלנו, זהו צורך תפעולי שוטף המשפיע על כל אגפי החברה. זה עוזר לנו כחברה מאוד, בעיקר בהתגוננות מתביעות".
לא כל חברה במשק הישראלי מחזיקה גנזך "נושם" שכזה, לצד ארכיון "מיתולוגי" מרשים עם רשומות היסטוריות משמעותיות. הסיבה לכך, מחד, היא ההתפזרות הגדולה של חברת החשמל על פני הארץ ותחומי הידע הרחבים בהם היא עוסקת, ומאידך ההתממשקות של החברה עם כמעט כל תחום אחר בהיסטוריה של מדינת ישראל.
"אני חושב שחברת החשמל היא התשתית האמיתית של התעשייה בישראל", אומר זאהר. "התיעוד של חברת החשמל הצעירה מצוי בשנים המעצבות של המפעל הציוני, הרבה לפני הקמת המדינה. הארכיון שלנו הוא לא פחות מפרויקט לאומי שמתכתב עם המהלך ההיסטורי של ישראל, אין ספק שחברת החשמל יכולה לתת פרספקטיבה היסטורית מאוד מעניינת".
"הארכיון ורסטילי מאוד – יש לנו אביזרים, מסמכים, תצלומים ועוד", מוסיף היידקר. "אני לא יכול לחשוב על ארכיונים אחרים שמתפרסים על תקופה כזו ארוכה. אין ספק שמדובר בארכיון 'נישתי', אבל הוא חשוב לדברים שפשוט אי אפשר למצוא במקומות אחרים".
חלק נוסף וחשוב במיוחד בעבודת הארכיון הוא שימור מורשת החברה. בחודש יוני האחרון, במסגרת חגיגות 100 השנים להקמת חברת החשמל, נחנך מחדש פנס הרחוב הראשון בתל אביב, שהואר באנרגיה חשמלית תוצרת כחול לבן. "היה לנו חלק משמעותי בריכוז החומרים המיוחדים לאירוע", מסביר היידקר.
באותה התאספות מרגשת בכיכר מגן דוד בתל אביב, בסמוך למיקומו של הפנס המקורי, הגיעו בכירי החברה לנאום בפני עובדים ועיתונאים, כשמאחוריהם על בנייני הבאוהאוס שבכניסה לשוק הכרמל הוקרנו הולוגרמות של פנחס רוטנברג והנופים שאפיינו את ראשית הפעילות החשמלית בארץ. "הייתה לנו הרבה עבודה בהכנות לקראת אירועי שנת ה-100. יושבים אצלנו חומרים רבים שעוזרים למחלקות השונות של החברה לספר את הסיפור שלה באופן המדויק והמעניין ביותר", הוא מוסיף.
"ממילא זה יושב בבוידעם, אז כבר תביאו את זה אלינו"
השאלה המנקרת בראשם של רבים היא טבעית ומתבקשת: איך מצליחים להגיע לכל המוצגים ההיסטוריים המעניינים האלו? עובדי הארכיון ניסו להסביר. "את הכל קיבלנו בירושה", אומר זאהר. "אנחנו מחזיקים היום כ-50 אלף קרטונים של מסמכים, שברובם הגדול הם חומר מגנזתי, אבל מדי פעם אנחנו נתקלים במהלך החיפוש בדברים לא צפויים".
כך למשל, גילו עובדי הארכיון שמסמך תמים משנות ה-50 שמתאר סיכום מקרה של תאונת דרכים עם רכב של החברה, נחתם על ידי קצין ביטחון בשם ח. לסקוב. לאחר בירור קצר, התברר שהיה זה לא אחר מהרמטכ"ל החמישי של צה"ל, שבאותן השנים עבד כקצין ביטחון בחברת החשמל.
לדבריהם של חוקרי הארכיון, את מרבית "פריטי הזהב" הם מוצאים דרך אספנים מקצוענים שמצויים איתם בהתקשרות קבועה. "במקרים יותר נפוצים מדובר בעובדים לשעבר של החברה או בבני המשפחות שלהם", מסביר אפרתי. "לרוב אנחנו מקבלים מהם תמונות, יומנים, מסמכים שנלקחו הביתה ויושבים ונרקבים. הדברים האלה יכולים להיות אוצר עבור מישהו אחר – ואנחנו המקום לזה", הוא מוסיף. היידקר ממשיך אותו: "אנחנו קוראים לציבור הרחב – זה ממילא יושב אצלכם בבוידעם – בואו ותביאו את זה כבר אלינו. אנחנו נותנים גם קרדיט למי שתורם".
ומה קורה במצבים שבהם המוצג הספציפי שרצוי בארכיון לא נתרם? גם לכך יש מענה. זאהר מסביר: "יש לנו תקציב, אמנם לא גבוה במיוחד, אבל מסוים, לקניית חפצים שהארכיון זקוק להם ולא רוצים 'להיתרם'". אפרתי מסביר שחלק מהמאמץ הוא גם לגלות על המוצגים שכלל לא ידעת שחסרים: "אם משהו באחת מהרשומות שלנו לא עושה שכל, אנחנו מתחילים לשער השערות לגבי מה צריך להשלים כדי לקבל את התמונה המלאה. זה מתחיל מחיפוש פשוט בפרופסור גוגל – ויכול להיגמר גם בארכיון 'ההגנה', ספרייה של אוניברסיטה, משרדי חברת מיי הריטג' – או אפילו אצל מישהו בבית".
הופכים את הארכיון לרלוונטי
הדבר המאתגר ביותר בעבודת הארכיון בימינו היא לשמור עליו אקטואלי ונגיש. עם התפתחות הטכנולוגיה, כלי הבינה המלאכותית, והסבלנות ההולכת ופוקעת של בני הדורות החדשים – נוצר צורך כמעט טבעי להעביר את הרשומות של הארכיון תהליך של דיגיטציה מתוחכמת.
"צריך להבין שלא מדובר רק בסריקה פשוטה של נייר מטעמי שימור", מסביר זאהר. "כמובן שאנחנו שומרים על הנייר כמה שאנחנו יכולים, כי הוא שורד רק 500 שנה, ואנחנו רוצים לשמור אותו לתמיד. אבל כדי שהתוכן שבו יהיה זמין וקל למציאה ולשליפה – אנחנו סורקים אותו דרך כלים מתקדמים שיודעים לבודד אות-אות בכל מסמך". למעשה, כך יוכלו משתמשי הארכיון למצוא מסמכים דרך התוכן הכתוב בהם ומילות מפתח ספציפיות, ולא רק דרך תקופות, נושאים כלליים ועוד קטגוריות רחבות.
אבל לא רק מסמכים יעברו תהליך כזה – אלא גם כל קטעי השמע והווידיאו ששמורים בארכיון. "יום אחד בעתיד, כשנשלים את עבודות ההמרה, שגם הן הולכות ונעשות קלות יותר בזכות הבינה המלאכותית, יוכלו להגיע אנשים לארכיון ולחפש מילה שמישהו אמר בתשדיר פרסומת שנסרק אצלנו במאגרים".
זאת אומרת, לא רק המסמכים יעברו תהליך מתקדם של דיגיטציה, אלא גם קטעי המולטימדיה יעברו תהליך של Speech to Text (דיבור לטקסט). "בעתיד הלא-כל-כך רחוק תוכל פשוט לשלוף את החומר הרלוונטי בלי לעמוד שעות מעל ארגזים ולעבור על מסמכים מצהיבים. ככה אנחנו שומרים גם על ארכיון כמשהו מתפתח, חי, נושם ומתקדם".
אם מצאתם את עצמכם מרותקים מהנאמר בכתבה, תוכלו לשקול קריירה כארכיונאים של חברת החשמל. ומה צריך כדי להיות עובד ארכיון טוב? "צריך כמה תכונות", טוען היידקר, "קודם כל, הרבה תשוקה וסקרנות להתעסקות עם חומרים מהעבר. קשה להסביר את השמחה במציאה של נייר צהוב, מתפורר ומלא אבק. צריך לעניין אותך מאוד להבין מה יש בו, ולעשות את האחד ועוד אחד. בעיקרון, זה למצוא מחט בערמת שחט וליהנות מהחיפוש, ובשביל זה צריך הרבה סבלנות".
