"לא יפתיעו אותנו": כך נערכו בחברת החשמל למלחמה

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אנחנו מוצפים חרדות קיומיות. לזה מצטרפות חרדות יומיומיות: האם בעקבות המצב הביטחוני יהיה מחסור במוצרי מזון בסיסיים? במים? ההנחיה שביקשה להצטייד בסוללות ובמקלטי רדיו העלתה אפילו את החשש שרשת החשמל בישראל תקרוס בגלל מתקפות טילים.

בהיבט הזה לפחות – לא אלמן ישראל. דרור גרינברג, מנהל מחלקת מל"ח (משק לשעת חירום) בחטיבת התפעול והלוגיסטיקה של חברת החשמל משמיע צפירת הרגעה: יש מי שדואג להיערך לכל תרחישי הקיצון שמפחידים אותנו. אז איך מתמודדים בחברת החשמל עם תסריטי המלחמה הרב-זירתית, ואיך דואגים לשמור על רציפות אספקת החשמל תחת אש? ריכזנו עבורכם את כל השאלות והתשובות החשובות.

עוברים למצב חירום

עבור דרור, כמו כל תושבי המדינה, הבוקר של ה-7 באוקטובר היה טראומתי במיוחד. "התכנון המקורי שלי לאותו מוצאי שבת היה בכלל לראות את ההופעה של ברונו מארס בפארק הירקון עם הבת שלי", הוא מספר. אבל טלפון בשעות הבוקר המוקדמות עם דיווחים שהגיעו מהדרום שינו את הכל.

"לא תיארתי לעצמי שכבר ב-7:15 בבוקר אהיה בדרכי לבניין המה"ר בחיפה כדי לקיים הערכת מצב ביטחונית ראשונה בראשות המנכ"ל מאיר שפיגלר", משחזר דרור. כבר באותו יום הוכרז מצב חירום בחברת החשמל. ההכרזה הזו היא לא סמלית: היא גוזרת שינוי מוחלט של כל מתכונת העבודה השוטפת – כדי להפנות את תשומת הלב המרכזית למימוש התוכניות אליהן התכוננו בחברה שנים רבות ולשמירה על ביטחון העובדים.

"כשאנחנו מבינים שמדובר באירוע משמעותי שדורש פעולה מיידית, אנחנו יוצרים קשר עם אנשי החירום במשרד האנרגיה וברשות הכוח (חברת נגה – ה"ע)", הוא משחזר את האירועים של אותה שבת. "כשהגעתי למטה החירום של המנכ"ל, הממוקם בקומות התחתונות של בניין המה"ר, הפעלתי מיד את כל מערכות הבקרה שמשמשות את המחלקה שלי, כדי שאוכל להתחיל לקבל תמונת מצב ראשונית ולהיערך להתחלת טיפול שוטף באירועים".

משם, תהליך המעבר לעבודה בחירום כולל הפעלת מטות מיוחדים בחטיבות, ועדכון שוטף שלהם בעקבות הערכות המצב היומיות שמתקיימות במעמד המנכ"ל ופורום הסמנכ"לים. "מאז ה-7 באוקטובר ועד היום החברה פועלת במצב חירום, ומטות החירום של החטיבות נותנים מענה בכל שעות היממה", מבהיר דרור.

במסגרת הערכות המצב, מנכ"ל חברת החשמל מעביר את הנחיותיו לסמנכ"לים וליתר גורמי ההנהלה בהתאם למצב בשטח. הסמנכ"לים מציפים דיווחים על מצב רשת החשמל והעובדים, מעדכנים סטטוס טיפול בפגיעות בתשתיות החשמל וכל דרישה או בעיה שמגיעה מהשטח.

"חשמל הוא מוצר קריטי וחיוני והוא ללא ספק גם חלק מהארסנל הצבאי", מוסיפה תמי פקלר, סמנכ"לית תפעול ולוגיסטיקה. "החטיבה שלנו תומכת את כל יחידות החברה, בדגש על השטח, ונותנת מעטפת כוללת להיערכות החברה בחירום בהיבטי ביטחון, כיבוי אש, דלקים לגנרטורים, רכש דחוף לעובדי השטח וחידושי מלאי ואספקה. החברה והחטיבה עובדים מסביב לשעון כדי לתת מענה מלא לכל צרכי המשק".

עובדים בשגרה כדי להגיע מוכנים לחירום

דרור מסביר שבמהלך העבודה היומיומית של המחלקה שלו, הם עוסקים ברציפות בתכנון והיערכות של משק החשמל הישראלי למגוון מקרים קיצוניים ואירועי חירום: רעידות אדמה, צונאמי, מגפות (כמו מגפת הקורונה), מלחמות ותנאי מזג אוויר קיצוניים. "אנחנו עוסקים בזמינות מלאי חירום, זמינות כוח אדם, הגנה על אתרים – הן פסיבית והן אקטיבית ובתיאום שוטף מול הרגולטורים בנושאי חירום, כדי לשפר את המוכנות שלנו בחירום ואת היכולת שלנו לפעול ולתפקד במהלך אירועים", הוא מסביר.

כמו כן, המחלקה מייצגת את חברת החשמל בנושאי חירום שונים מול משרד האנרגיה, רשות החשמל, צה"ל וגופי ביטחון נוספים, ופועלת בשיתוף פעולה איתם כדי להגביר את מוכנות החברה לחירום – במטרה לחזק את הרציפות התפקודית שלה.

הרבה תקלות מתרחשות באזורים מוכי הפצצות וטילים. איך מחזירים חשמל לבתים באזור הנגב המערבי ויישובי קו העימות בצפון תחת אש?

"חשוב להבין שכל עבודות השטח שמבוצעות בזמן המלחמה הן בתיאום מלא עם כל גורמי הביטחון ובאישור יחידת הביטחון. הנחיות המנכ"ל הן כי בטיחות העובדים מעל הכול ולפני הכול, וביצוע עבודות בשטח יהיה רק אחרי תיאום עם צה"ל ובאישורו ותוך שמירה על כללי הבטיחות. עם זאת, בגלל האינטנסיביות של הלחימה והמסירות האינסופית של העובדים שלנו, איבדנו במהלך המלחמה ארבעה עובדים בזמן טיפול בתקלות במרחב הדרומי, ועוד דיווחנו על מספר עובדים שנפצעו. כשהחדשות האלו הגיעו אלינו לחמ"ל, לא יכולנו להחזיק את הדמעות. כל עובד הוא עולם ומלואו – ואנחנו עובדים בכל המרץ כדי לוודא שכל צוות שיוצא לשטח יקבל את האישורים המתאימים מגורמי הביטחון, ויוכל לבצע את עבודתו בצורה בטוחה".

לאילו תרחישי מלחמה נערכתם בחברת החשמל? האם יש סיכוי שבגלל הרקטות והטילים יפסיק זרם החשמל לבתים?

"למרות ההיערכות המקדימה ופעולות המנע, הסכנה לפגיעה בעמודי מתח ובמתקנים של חברת החשמל תמיד קיימת ואיתה גם הסיכון להפסקות חשמל. יחד עם זאת, החברה נערכת לטיפול מהיר במגוון רחב של תקלות גם בתרחיש מלחמה וגם במסגרת תרחישים אחרים, כמו למשל אסונות טבע, רעידות אדמה, מזג אוויר קיצוני, רוחות וכו'.

מה לגבי האפשרות לחזית נוספת בצפון?

"תרחישי המלחמה שהחברה בנתה מתייחסים לאירועים בגזרה הדרומית והצפונית ביחד. אנחנו מנתחים את האיומים ואת היקפי הפגיעות הצפויים בתשתיות החברה, ופועלים כדי לסגור פערים. בין היתר, תרחיש המלחמה כולל גם תרחישי סייבר, שריפות, פגיעות מכוונות בתשתיות חשמל ומחסור בכוח אדם וציוד. למרות שטרם נפתחה החזית בצפון, ואנחנו מקווים שלא תיפתח, החברה מבינה את המשמעויות של פתיחת חזית זו, ופועלת כבר עכשיו במספר מישורים על מנת להגיע לאירוע כזה מוכנה יותר".

מה לגבי אירועי מזג אוויר? החורף בפתח.

"למרות שתרחישי המלחמה הם המובילים בהיערכות החברה לחירום, אנחנו נותנים דגש מיוחד והיערכות רחבה לקראת אירועי קיצון במזג אוויר, שייגרמו לאור השינויים האקלימיים העולמיים. לטובת כך, הוקמה בחברה ועדת היגוי בראשות המנכ"ל ובהשתתפות כל הסמנכ"לים, כשכל סמנכ"ל אחראי על שיפור המוכנות בנושאים שתחת אחריותו. החברה נעזרת גם ביועצים ומומחים בתחומי חיזוי וניתוח תחזיות מזג אוויר, ומקבלת ובוחנת דוחות של חברות ניתוח במטרה לשפר את ההיערכות שלנו".

מה היו הפגיעות הכי קשות באספקת החשמל מאז תחילת הלחימה?

"כמובן שכולנו שומעים מדי פעם בדיווחים של כלי התקשורת על הפסקות חשמל ספורדיות במקומות שבהם פגעו שיירי יירוט או רקטות בעמודי מתח ובמתקנים אחרים של החברה. בתחילת המלחמה החברה ספגה פגיעות רבות בתשתיות שלה, שגרמו להפסקות חשמל מקומיות, אך אלה הלכו והתמעטו ככל שהתקדמה הלחימה בשטח. עובדי החברה פעלו ללא ליאות לתיקון הפגיעות והצליחו להחזיר את אספקת החשמל הסדירה ללקוחות. כעת אנחנו מתפנים להגביר את המוכנות שלנו לאירועים או להידרדרות בחזית הצפונית. אם נידרש, החברה מוכנה, על כל חטיבותיה, ותדע לתת מענה גם בתרחיש כזה".

גרינברג מסכם: "כולנו תקווה שמלחמת חרבות ברזל תסתיים והשקט ישוב במהרה – אבל בכל מקרה, דעו שם בבית שיש בחברת החשמל מי שחשב ומתכונן לכל תרחיש".