משרד האנרגיה והתשתיות פרסם לאחרונה להערות הציבור תוכנית היסטורית לאיפוס פליטות גזי חממה במשק האנרגיה הישראלי עד שנת 2050. לפי המודל, עד 2050 צפוי הביקוש לחשמל לגדול פי שלושה מהביקוש כיום, בעיקר בשל חשמול התחבורה והתעשייה, ולהגיע לכ-19.2 מיליון שעט"ן בשנה. בנוסף, הביקוש הכולל לאנרגיה צפוי לגדול פי 1.5 עד לשנת 2050.
רון מונהייט, מוביל חדשנות טכנולוגי ביחידת החדשנות של חח"י מספר, כי בין הצעדים המוצעים על ידי המשרד להגעה ליעד: שילוב טכנולוגיות, ביניהן מימן, וקידום חדשנות, בחינת אנרגיה גרעינית בישראל, חיבוריות אנרגטית אזורית ובינ"ל לחיזוק מעמדה של המדינה כגשר אנרגטי, והמלצות על צעדים קונקרטיים להגעה ליעד.
השקעות נרחבות ברשת החשמל
התוכנית של משרד האנרגיה והתשתיות כוללת שורת צעדים אופרטיביים מיידיים: קביעת יעדים קונקרטיים לאנרגיות מתחדשות עד 2035, השקעות נרחבות ברשת החשמל, תוכנית רב-שנתית למו"פ וחדשנות, וקידום חיבורים אנרגטיים אזוריים. במסגרת זו, המשרד מקדם את חזון "הגשר האנרגטי" – הפיכת ישראל למוקד מרכזי בסחר אנרגיה נקייה בין אירופה למזרח התיכון.
המשרד מדגיש את חשיבות ההשקעה במו"פ וחדשנות, ומציין כי כיום ההשקעה הציבורית הממוצעת במו"פ אנרגיה במדינות ה-OECD גבוהה פי שלושה מההשקעות בישראל. התוכנית תיבחן ותעודכן תקופתית בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות ולמגמות עולמיות.
התוכנית החדשה מבוססת על מודל חדשני שפותח במשרד האנרגיה והתשתיות. היא מציעה שלושה תרחישים אפשריים להשגת היעד, תוך שמירה על משק אנרגיה מגוון, אמין, זול ונקי.
התרחיש הראשון, המכונה "צהוב", מתבסס בעיקר על אנרגיה סולארית שתספק כ-60% מצריכת האנרגיה במשק, בשילוב עם טורבינות גז עם תפיסת פחמן (15%) וייבוא אנרגיה (25%). התרחיש השני, "כחול", נשען על שילוב של אנרגיה סולארית (45%) עם מימן כחול המופק מגז טבעי (25%) וייבוא (30%). התרחיש השלישי, "אדום", כולל לראשונה שילוב של תחנות כוח גרעיניות בישראל (20%) לצד אנרגיה סולארית (50%) וייבוא (30%). המשרד מדגיש כי אף אחת מהטכנולוגיות לבדה לא תוכל להביא את ישראל לאיפוס פליטות, ונדרש שילוב ביניהן.
לדברי מונהייט, "בהקשר ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה יש לציין כי חברת החשמל פועלת להפסקת ייצור החשמל ביחידות הפחמיות (1-4) בתחנת הכוח אורות רבין, והקמה של 2 מחז"מים הפועלים בגז טבעי אשר יתרמו להפחתת רמות פליטות גזי החממה".
