מחממים, מקררים, משחקים ומטעינים: הבית שלנו מלא בעשרות מכשירים חשמליים שמבצעים מדי יום עשרות פעולות שמקלות ומשפרות את חיינו. אבל איך מחשבים כמה חשמל צורך כל מכשיר כזה? וכמה בעצם עולה לנו כל פעולה יומיומית שכזאת? ביקשנו ממומחה מחברת החשמל לעזור לנו להשיב על כל השאלות.
בתור התחלה חשוב להכיר שני מושגי יסוד בסיסיים:
-
הספק חשמלי: מבטא את היכולת של המכשיר לבצע את הפעולה אותה אנחנו רוצים שיעשה: תאורה, חימום, קירור, הטענת מכשיר סלולרי או כל פעולה אחרת. את ההספק אנחנו מודדים בוואט או במכפלות של אלף: קילו-וואט.
- צריכת החשמל: כמות האנרגיה החשמלית שהמכשיר נזקק לו כדי לבצע את הפעולה החשמלית שאנחנו דורשים ממנו לעשות.
"יחידת המדידה שלנו לצריכת החשמל היא קילו-וואט לשעה, או בקיצור קוט"ש", מסביר ראפאת חג'אזי, מהנדס חשמל מהמחלקה לייעול הצריכה של חברת החשמל, "וכדי ללמוד כמה וואט או קילו-וואט צורך כל מכשיר חשמלי, ניתן להסתכל בתווית האנרגיה שמצורפת אליו".
כדי להבין כמה קוט"ש צורך כל מכשיר, עלינו לבצע חישוב פשוט: קילו-וואט כפול זמן הפעולה של המכשיר שווה לצריכה, כלומר קוט"ש. לדוגמה, אם הפעלנו מכשיר שצורך 2 קילו-וואט למשך שעתיים, הצריכה שלנו היא 4 קוט״ש.
עם הנתון שהתקבל אפשר לחשב את העלות: הצריכה (קוט"ש) X המחיר לקוט"ש = עלות הצריכה. עלות יחידת קוט"ש נכון לחודש מארס 2019 היא 55.18 אגורות כולל מע"מ. בדוגמה שלנו זה אומר שמחיר הפעלת המכשיר יהיה 2.2 שקל. הנה כך תוכלו מעכשיו לחשב לבד בבית את עלות החשמל של כל שימוש ושימוש שלכם.
מה אנחנו משלמים בחשבון החשמל?
חשבון החשמל הדו-חודשי שאנחנו מקבלים לביתנו כולל שני מרכיבים:
- צריכת החשמל: כמה קוט"ש צרכו כלל המכשירים החשמליים בבית. התשלום הזה דינמי ומשתנה מבית לבית בהתאם לצריכה.
- התשלום הקבוע: השירותים שמספקת לנו חברת החשמל ללא קשר לכמות הצריכה, כמו קריאת המונה, עריכת החשבון וגבייתו, קבלת קהל ושירות לקוחות טלפוני ועוד.
איך נקבע המחיר לקוט"ש?
מחיר זה כולל בתוכו משתנים רבים, ובהם מחירי הדלק, עלות אחזקת התשתיות, עלות הפצת החשמל ומרכיבים נוספים. התשלום עבור צריכת החשמל שלנו נמדד באמצעות מונה החשמל, שמחובר לכל מערכת החשמל בבית, ומותקן על ידי חברת החשמל. המונה סופר, על פי יחידות קוט"ש, את החשמל שבו אנחנו עושים שימוש. פעם בחודשיים מגיע אל הבית נציג של חברת החשמל, שקורא את המונים של הדירות.
אגב, רבים טועים לחשוב שחברת החשמל היא האחראית לקביעת תעריף החשמל. בפועל, הגוף שקובע את מחירי החשמל ואת עלות הקוט"ש נקרא "הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל", או בקיצור "רשות החשמל".
איך אפשר להוזיל את צריכת החשמל?
באמצעות רכישת מכשירים עם דירוג אנרגטי גבוה. הדירוג האנרגטי מוצג בכל מכשיר חשמלי תקני על גבי מדבקה צבעונית, והוא משקף את יעילותו ורמת החיסכון שלו באמצעות עמודות דירוג, בין A למכשיר היעיל והחסכוני ביותר ל-G עבור המכשירים הכי פחות יעילים וחסכוניים. מלבד העלות הכספית, הדירוג האנרגטי משקף גם את רמת ידידות המוצר לסביבה.
"אנחנו בחברת החשמל ממליצים באופן כללי לקנות מוצרים שהדירוג האנרגטי שלהם כמה שיותר גבוה – דירוג A או כמה שיותר קרוב ל-A", מסביר חג'אזי. "אמנם במקרים רבים מכשיר בעל דירוג אנרגטי גבוה יהיה יקר יותר ממכשיר בעל דירוג אנרגטי נמוך, אבל בטווח הארוך מכשיר יקר אבל חסכוני ובעל דירוג אנרגטי גבוה יעלה לנו פחות בחישוב החשמל הכולל, בהשוואה למכשיר זול עם דירוג אנרגטי נמוך".
גם שימוש נכון במכשירים יכול להוזיל את חשבון החשמל. "הדוגמה הקלאסית היא מזגן", מסביר חג'אזי. "למרות שטכנולוגיית הבית החכם מאפשרת לנו להדליק את המזגן מרחוק, כדאי להדליק אותו רק כשאנחנו מגיעים הביתה ולא לפני.
חשוב לאטום היטב את החדר שאותו אנחנו רוצים לחמם או לקרר, ולקבע את הטמפרטורות הנכונות: 25 מעלות בקיץ, 20 מעלות בחורף. חשוב לזכור שכל תוספת של מעלה מגדילה את הצריכה ב-3 עד 5 אחוזים. בנוסף, כדאי להקפיד על ניקיון המסנן אחת לתקופה, לכוון את תריסי המזגן למעלה בקיץ לפיזור הקור, ולמטה בחורף לפיזור החום".
תחום נוסף שבו אפשר לחסוך לא מעט בחשבון החשמל הוא תאורה. ״זה נשמע טריוויאלי, אבל חשוב מאוד לכבות את האור ביציאה מהחדרים ולהדליק אותו רק כשצריך״, מסביר חג׳אזי, ״זה יכול להסתכם בלא מעט כסף״.
כשאנחנו מגיעים לחנות לקנות גופי תאורה מומלץ לבחור בנורות פלורסנט או לד, שאמנם יקרות יותר במחיר אבל מציעות תאורה חסכונית הרבה יותר. כמו במקרה של המזגנים, בטווח הארוך הבחירה הזאת תשתלם לנו כשנצטרך לשלם את החשבון.
